17,689
עריכות
עגלה ערופה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מדידת העיר
(←מקור) |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר מציאת החלל, מודדים חמישה זקנים מבית הדין הגדול שבירושלים את המרחק ממנו לבין הערים מסביבו{{הערה|נחלקו התנאים (סוטה ט, א) האם מדובר בשלושה דיינים או בחמישה ולהלכה נפסק שיש צורך בחמישה. התנאים (סוטה ט,ד) נחלקו גם למקור המדידה- ר' אליעזר סבר שמודדים מטבורו ואילו רבי עקיבא הסביר שמודדים מחוטמו. הרמב"ם (פירוש המשניות) מסביר שנחלקו מהיכן עיקר חיותו של האדם- האם מאמצעיתו של הגוף שבו כלי המזון או מהאף לפי שהאדם נושם משם. בניגוד אליהם רבי אליעזר בן יעקב הסביר שמודדים מצווארו משום שמשם נעשה חלל (וייתכן שלדעתו במידה ולא נהרג מצווארו אין לו דין חלל), והלכה כרבי עקיבא}}. [[רש"י]] פירש בטעם המדידה כי היא על מנת לדעת איזו עיר קרובה יותר ומשמע מדבריו כי במידה והדבר ניכר לכל אין צורך למדוד, אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק כי קיימת חובה למדוד ולכן אף אם המת נמצא בצד העיר, וממילא ברור כי היא העיר הקרובה ביותר עדיין יש מצווה למדוד. הרש"ר הירש הסביר בטעם זה שיש למדוד משום שיש בעצם המדידה הטלת כתם על השלטונות העירוניים שמסביבה {{הערה|פירוש הרש"ר הירש על הפסוק}}. | לאחר מציאת החלל, מודדים חמישה זקנים מבית הדין הגדול שבירושלים את המרחק ממנו לבין הערים מסביבו{{הערה|נחלקו התנאים (סוטה ט, א) האם מדובר בשלושה דיינים או בחמישה ולהלכה נפסק שיש צורך בחמישה. התנאים (סוטה ט,ד) נחלקו גם למקור המדידה- ר' אליעזר סבר שמודדים מטבורו ואילו רבי עקיבא הסביר שמודדים מחוטמו. הרמב"ם (פירוש המשניות) מסביר שנחלקו מהיכן עיקר חיותו של האדם- האם מאמצעיתו של הגוף שבו כלי המזון או מהאף לפי שהאדם נושם משם. בניגוד אליהם רבי אליעזר בן יעקב הסביר שמודדים מצווארו משום שמשם נעשה חלל (וייתכן שלדעתו במידה ולא נהרג מצווארו אין לו דין חלל), והלכה כרבי עקיבא}}. [[רש"י]] פירש בטעם המדידה כי היא על מנת לדעת איזו עיר קרובה יותר ומשמע מדבריו כי במידה והדבר ניכר לכל אין צורך למדוד, אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק כי קיימת חובה למדוד ולכן אף אם המת נמצא בצד העיר, וממילא ברור כי היא העיר הקרובה ביותר עדיין יש מצווה למדוד. הרש"ר הירש הסביר בטעם זה שיש למדוד משום שיש בעצם המדידה הטלת כתם על השלטונות העירוניים שמסביבה {{הערה|פירוש הרש"ר הירש על הפסוק}}. | ||
אמנם, העיר הקרובה מביאה את העגלה רק במידה ומניין אנשי העיר שבה הוא כמו מניין העיר הרחוקה, אבל במידה שבעיר הרחוקה יש יותר אנשים הולכים אחר העיר הגדולה יותר לפי | אמנם, העיר הקרובה מביאה את העגלה רק במידה ומניין אנשי העיר שבה הוא כמו מניין העיר הרחוקה, אבל במידה שבעיר הרחוקה יש יותר אנשים הולכים אחר העיר הגדולה יותר לפי ש[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]] {{הערה|מנגד, ה[[תוספות רי"ד]] מפרש שבמקרה כזה אף עיר לא מביאה עגלה ערופה}}. המדידה יכולה להתבצע רק לעיר שיש בה בית דין של עשרים ושלושה (שיכולים אחר כך לקיים את המצווה) וכן אין מודדים לירושלים לפי שלא נתחלקה לשבטים. במידה וההרוג נמצא בסמוך לעיר שיש בה גויים או עיר ספר אין מתקיימת המצווה לפי שחוששים שהגויים הרגוהו. | ||
בגמרא {{#makor-new:בכורות יח א|בבלי-בכורות|יח|א}}, נחלקו בדין שתי עיירות הנמצאות במרחק שווה האם עליהם להביא שתי עגלות ערופות או שיביאו שתיהם עגלה ביחד מכיוון שמן הסתם אחת הערים קרובה יותר מהשנייה אלא שאנו לא מצליחים למדוד במדויק. להלכה, הרמב"ם פסק כי על שתי הערים להביא את העגלה ביחד והם יתנו כי העגלה מובאת עבור העיר שבאמת קרובה יותר. | בגמרא {{#makor-new:בכורות יח א|בבלי-בכורות|יח|א}}, נחלקו בדין שתי עיירות הנמצאות במרחק שווה האם עליהם להביא שתי עגלות ערופות או שיביאו שתיהם עגלה ביחד מכיוון שמן הסתם אחת הערים קרובה יותר מהשנייה אלא שאנו לא מצליחים למדוד במדויק. להלכה, הרמב"ם פסק כי על שתי הערים להביא את העגלה ביחד והם יתנו כי העגלה מובאת עבור העיר שבאמת קרובה יותר. | ||
==העריפה בנחל איתן== | ==העריפה בנחל איתן== | ||
לאחר סיום המדידה קוברים את הנהרג במקומו וחוזרים זקני ה[[סנהדרין]] למקומם ובית הדין של העיר הקרובה מביא עגלת בקר (מתחת לגיל שנתיים) אשר לא נעבדה השייכת לאנשי העיר. את העגלה מורידים אל נחל איתן כמובא בפסוק "נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". [[רש"י]] מפרש כי מדובר ב"נחל קשה אשר לא נעבד". מנגד, חז"ל {{#makor-new:סוטה מו ב|בבלי-סוטה|מו|ב}} פירשו כי מדובר באיסור להבא לחרוש ולזרוע בנחל זה לעולם, ונחלקו [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] האם יש צורך גם שהנחל יהיה יבש מלכתחילה כדברי רש"י או שהאיסור הוא רק שלא לעבוד בו להבא. | לאחר סיום המדידה קוברים את הנהרג במקומו וחוזרים זקני ה[[סנהדרין]] למקומם ובית הדין של העיר הקרובה מביא עגלת בקר (מתחת לגיל שנתיים) אשר לא נעבדה השייכת לאנשי העיר. את העגלה מורידים אל נחל איתן כמובא בפסוק "נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". [[רש"י]] מפרש כי מדובר ב"נחל קשה אשר לא נעבד". מנגד, חז"ל {{#makor-new:סוטה מו ב|בבלי-סוטה|מו|ב}} פירשו כי מדובר באיסור להבא לחרוש ולזרוע בנחל זה לעולם, ונחלקו [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] האם יש צורך גם שהנחל יהיה יבש מלכתחילה כדברי רש"י או שהאיסור הוא רק שלא לעבוד בו להבא. | ||