לשון של זהורית: הבדלים בין גרסאות בדף

עם השנים, הלבנת לשון של זהורית הפכה גם לסימן עבור הכהן הגדול שהשעיר נשלח לעזאזל על ידי האיש העיתי והוא יכול להמשיך בעבודתו, כאשר לשון של זהורית התלויה על פתחו של היכל הייתה מלבינה.

אמנם, בגמרא {{#makor-new:יומא סז א|בבלי-יומא|סז|א}} מובא כי בתחילה היו קושרים את הלשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ בשביל שכל העם יוכל לראות את הכפרה. אך, מכיוון שכאשר היה מלבין היו שמחים וכאשר לא היה מלבין היו עצובים התקינו שיהיו קושרים אותו מבפנים ולאחר שגם אז אנשים התחילו להציץ ולבדוק אותו התקינו שיהיו קושרים חצי לשון בין הקרניים ועוד חצי בסלע. המפרשים מסבירים כי הבעייתיות הייתה בכך שלא רצו העם יהיו עצובים כשיראו שלא התכפרו עוונותיהם ויפסיקו לחזור בתשובה{{הערה|רבינו אליקים}}, או שלא רצו שיהיו שמחים כשהתקבלה כפרתם ויפסיקו לחזור בתשובה{{הערה|ערוך לנר ר"ה לא}}.

[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]