עריכה אחת
קרבן תודה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עם קרבן התודה מביאים גם ארבעים לחמים הנקראים "לחמי תודה": עשר חלות לחם חמץ, ושלושים מצות משלושה מינים: עשר חלות מצות, עשרה רקיקי מצות ועשר חלות מורבכות {{מקור|חלוטות ברותחים|כן}}. | עם קרבן התודה מביאים גם ארבעים לחמים הנקראים "לחמי תודה": עשר חלות לחם חמץ, ושלושים מצות משלושה מינים: עשר חלות מצות, עשרה רקיקי מצות ועשר חלות מורבכות {{מקור|חלוטות ברותחים|כן}}. | ||
אין מקריבים קרבן תודה בשבת וביום טוב, משום שהוא קורבן נדבה, ולא בפסח ובערב פסח בגלל החמץ שב"לחמי תודה", שלא ניתן יהיה לאוכלו. | אין מקריבים קרבן תודה בשבת וביום טוב, משום שהוא קורבן נדבה, ולא בפסח ובערב פסח בגלל החמץ שב"לחמי תודה", שלא ניתן יהיה לאוכלו. גם בערב יום כיפור אין מקריבים קרבן תודה, מדין 'אין מביאין קדשים לבית הפסול'. | ||
==שילוב חמץ בקורבן התודה== | ==שילוב חמץ בקורבן התודה== | ||
ב[[פרשת ויקרא]] מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה]] וקורבן שתי הלחם ב[[שבועות]]. ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:ויקרא כג יז|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא|כג|יז}} מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה. | ב[[פרשת ויקרא]] מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה]] וקורבן שתי הלחם ב[[שבועות]]. ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:ויקרא כג יז|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא|כג|יז}} מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה. | ||