17,689
עריכות
בת יפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". ממילא, יפתח התכוון שמי שייצא מביתו יוקדש לה'- אם זו תהיה בהמה הראויה להקרבה היא תעלה לעולה, ואם יהיה מדובר באחד מעבדיו הרי שהוא יקדיש אותו לעבודת ה'. | מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". ממילא, יפתח התכוון שמי שייצא מביתו יוקדש לה'- אם זו תהיה בהמה הראויה להקרבה היא תעלה לעולה, ואם יהיה מדובר באחד מעבדיו הרי שהוא יקדיש אותו לעבודת ה'. | ||
בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד. | בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד. ה[[אברבנאל]]{{הערה|שופטים יא לח}} הסביר גם הוא באופן זה והוסיף כי פרישותה של בת יפתח לא הייתה רק מנישואים אלא גם מכל אדם. | ||
הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות. | הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | ||
במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|ס|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. | במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|ס|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. | ||
הרמב"ן{{הערה|ויקרא כז, כט}} מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו: {{ציטוטון|וזה היה טעותו של יפתח בבתו, כי חשב כאשר חרם נגיד ישראל חל וקיים להמית אנשים, או העובר על חרמו חייב מיתה...יחול הנדר ולא ידע כי חרם המלך והסנהדרין חל על המורדים לכלותם... אבל לחול הנדר לעשות עולה מִדָבָר שאין ראוי לה' - חס וחלילה}} פירושו של הרמב"ן ממשיך גם את דברי המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו"{{הערה|מדרש תנחומא פרשת בחוקותי}}. | |||
==סוף ימיה== | ==סוף ימיה== | ||