17,691
עריכות
שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}} | ||
[[חג השבועות]] הוא | [[חג השבועות]] הוא אחד מ[[שלושת הרגלים]] שנחגג ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]). בניגוד לחגים אחרים, לחג אין מועד קבוע לפי התורה ויש לחגוג אותו לאחר [[ספירת העומר|ספירת שבעה שבועות מחג הפסח]], אם כי בימינו שיש לוח שנה קבוע הוא נחגג תמיד בו' בסיוון. בעקבות הקשר בתורה בין חג הפסח לחג השבועות, יש בחסידות שהדגישו כי חג שבועות מהווה המשך ישיר לחג פסח כשהם מתבססים על פירוש ה[[רמב"ן]] שקבע כי הימים בין חג פסח לשבועות הינם כעין "חול המועד ארוך" וכי שבועות הינו כמו יום טוב שני לחג שבועות. | ||
חז"ל פירשו כי ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן התקינו שיקראו בתורה את [[מעמד הר סיני]] מ[[פרשת יתרו]]. במהלך הדורות ננהגו מנהגים שונים בהקשר למתן תורה כגון לימוד תורה במהלך כל ליל שבועות ותפילת שחרית בוותיקין כהכנה לקבלת התורה בחג, וכן אכילת מאכלי חלב כזכר ל[[קורבן שתי הלחם]] שהוקרב בחג מכיוון שלפי דיני הלכות [[בשר בחלב]] יש צורך להכין לחם חלבי ולחם בשרי בסעודה בה אוכלים קודם מאכלי חלב ואז מאכלים בשריים. | |||
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם ולאחריו יכלו להביא את ה[[ביכורים]] למקדש. את הביכורים נהגו להעלות בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה ולפני הבאת הביכורים היה על המביא לומר סדר מקרא ביכורים. | |||
==מקור== | ==מקור== | ||
חג שבועות מוזכר בציווי התורה לספור [[ספירת העומר]] לאחר חג הפסח ולאחר לחוג את חג השבועות {{ציטוטון| שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלוֹהֶיךָ}}. בניגוד למועדים אחרים, לחג השבועות לא מוזכר תאריך בו הוא חל, ולמעשה מועד החג תלוי במועד חג הפסח ובספירת העומר. אמנם, בימינו חג השבועות תמיד חל בו' סיוון משום שאנו משתמשים בלוח שנה קבוע, אך בזמן בו היו מקדשים את החודשים על פי עדות ראייה הוא היה יכול לחול גם בה' או בז' סיוון. | חג שבועות מוזכר בציווי התורה לספור [[ספירת העומר]] לאחר חג הפסח ולאחר לחוג את חג השבועות {{ציטוטון|שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלוֹהֶיךָ}}. בניגוד למועדים אחרים, לחג השבועות לא מוזכר תאריך בו הוא חל, ולמעשה מועד החג תלוי במועד חג הפסח ובספירת העומר. אמנם, בימינו חג השבועות תמיד חל בו' סיוון משום שאנו משתמשים בלוח שנה קבוע, אך בזמן בו היו מקדשים את החודשים על פי עדות ראייה הוא היה יכול לחול גם בה' או בז' סיוון. | ||
== שמות החג == | == שמות החג == | ||
שמות רבים ניתנו לחג השבועות, ולכל אחד משמעות שונה: | שמות רבים ניתנו לחג השבועות, ולכל אחד משמעות שונה: | ||
| שורה 36: | שורה 40: | ||
{{ערך מורחב| ערך=[[ביכורים]]}} | {{ערך מורחב| ערך=[[ביכורים]]}} | ||
לאחר הקרבת שתי הלחם ניתן להתחיל להביא את ה[[ביכורים]] למקדש. כבר בעת העלייה לרגל לחג השבועות היו כל ישראל מעלים את ביכוריהם איתם לבית המקדש בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה. כל בני העיירות שהתכוונו לעלות לרגל היו מתכנסים יחד ולנים ברחובה של עיר, וכשעלה השחר היה הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוהינו". והיו עולים בשיירה מקושטת ובליווי כלי נגינה: "והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם". | לאחר הקרבת שתי הלחם ניתן להתחיל להביא את ה[[ביכורים]] למקדש. כבר בעת העלייה לרגל לחג השבועות היו כל ישראל מעלים את ביכוריהם איתם לבית המקדש בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה. כל בני העיירות שהתכוונו לעלות לרגל היו מתכנסים יחד ולנים ברחובה של עיר, וכשעלה השחר היה הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוהינו". והיו עולים בשיירה מקושטת ובליווי כלי נגינה: "והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם". | ||
כאשר הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם להודיע שהם עומדים להיכנס לעיר. וכהנים חשובים יחד עם ישראלים היו יוצאים לקבל את פניהם, וכשהיו עוברים ברחובות העיר, היו בעלי המלאכה פוסקים ממלאכתם ועומדים לפניהם ושואלים בשלומם: "אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום". והיו עולים להר הבית בשירה ונגינה, כשסלי הביכורים על כתפיהם, ומגישים אותם לכהן, ואומרים: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלוֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ" (דברים כו, ג-טו). והכהן היה נוטל הטנא ומניחו לפני המזבח. | כאשר הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם להודיע שהם עומדים להיכנס לעיר. וכהנים חשובים יחד עם ישראלים היו יוצאים לקבל את פניהם, וכשהיו עוברים ברחובות העיר, היו בעלי המלאכה פוסקים ממלאכתם ועומדים לפניהם ושואלים בשלומם: "אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום". והיו עולים להר הבית בשירה ונגינה, כשסלי הביכורים על כתפיהם, ומגישים אותם לכהן, ואומרים: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלוֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ" (דברים כו, ג-טו). והכהן היה נוטל הטנא ומניחו לפני המזבח. | ||