הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
שורה 19: | שורה 19: | ||
ב[[ישיבת חברון]] הרב שקד על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו ה[[חזון איש]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו. | ב[[ישיבת חברון]] הרב שקד על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו ה[[חזון איש]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו. | ||
נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. לאחר נישואיו נכנס ל[[ישיבת מרכז הרב]] והחל להתמסר אליה. כשנחלש [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[ראש הישיבה]], החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו | נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. לאחר נישואיו נכנס ל[[ישיבת מרכז הרב]] והחל להתמסר אליה. כשנחלש [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[ראש הישיבה]], החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו. לאחר מכן מונה לכך גם [[הרב שאול ישראלי]]. | ||
בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] בירושלים, לצידם של [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]]. בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים ב[[ירושלים]], לצד [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ו[[הרב שאול ישראלי]]), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי). | בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] בירושלים, לצידם של [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]]. בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים ב[[ירושלים]], לצד [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ו[[הרב שאול ישראלי]]), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי). | ||
בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, מונה כראש ישיבת מרכז הרב. | |||
בשנת ה'תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]]. | בשנת ה'תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]]. | ||