6
עריכות
הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←השקפתו ופועלו: תיקון עיוותים הסטוריים) |
ואולם חי אני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Garil.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן]] | [[תמונה:Garil.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן]] | ||
הרב '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' (י"ד ב[[חשוון]] ה'תרע"ד, 14 ב[[נובמבר]] 1913 - כ"ד ב[[כסלו]] ה'תשע"ח, 12 ב[[דצמבר]] 2017) מכונה גם '''הגראי"ל" שטיינמן''' או ''' | הרב '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' (י"ד ב[[חשוון]] ה'תרע"ד, 14 ב[[נובמבר]] 1913 - כ"ד ב[[כסלו]] ה'תשע"ח, 12 ב[[דצמבר]] 2017) מכונה גם '''הגראי"ל" שטיינמן''' או '''ר' אהרון לייב'''. היה מנהיג חרדי-ליטאי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21. היה נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה. | ||
היה חניך ישיבות [[ליטא]] בין שתי מלחמות העולם. בשנות העשרים המוקדמות שלו התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשמונים שנה, בישיבות בשווייץ ובישראל. מעורבותו הציבורית החלה בשנות ה-60, אז עסק בעיקר בעידוד פתיחת כוללי אברכים בישראל. הוא שימש כיועץ ומורה דרך מרכזי בנושאי חינוך בציבור הליטאי. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בסוף שנות ה-80 הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו הציבורית. מאז פטירת | היה חניך ישיבות [[ליטא]] בין שתי מלחמות העולם. בשנות העשרים המוקדמות שלו התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשמונים שנה, בישיבות בשווייץ ובישראל. מעורבותו הציבורית החלה בשנות ה-60, אז עסק בעיקר בעידוד פתיחת כוללי אברכים בישראל. הוא שימש כיועץ ומורה דרך מרכזי בנושאי חינוך בציבור הליטאי. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בסוף שנות ה-80 הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו הציבורית. מאז פטירת | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרב שטיינמן יזם את הקמתם של ישיבות וכוללי אברכים בישראל ומחוצה לה ושימש נשיא ופטרון של חלקם. הוא עמד בראש כולל פוניבז', בראשות ישיבות "גאון יעקב" ו"ארחות תורה". עד ראשית המאה ה-21 כיהן גם כראש ישיבת פוניבז' לצעירים. | הרב שטיינמן יזם את הקמתם של ישיבות וכוללי אברכים בישראל ומחוצה לה ושימש נשיא ופטרון של חלקם. הוא עמד בראש כולל פוניבז', בראשות ישיבות "גאון יעקב" ו"ארחות תורה". עד ראשית המאה ה-21 כיהן גם כראש ישיבת פוניבז' לצעירים. | ||
הרב שטינמן כתב כשלושים ספרים, בהם סדרת ספרי אילת השחר על התלמוד הבבלי ועל התורה. נפטר בגיל 104. | הרב שטינמן כתב כשלושים ספרים, בהם סדרת ספרי אילת השחר על התלמוד הבבלי ועל התורה, וכן ספרי מוסר שנערכו משיחותי בשם ימלא פי תהלתך. נפטר בגיל 104. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
נטען בזדון על ידי מתנגדיו כי הרב שטיינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי, על אף שהצהיר במכתב מפורט אותו שלח אל הגאון רבי דן סגל שליט"א כי הוא מתנגד בתוקף להקמת מסגרת שכזו, ורק דעתו היא כי בחורים אשר אינם שומרי תורה ומצוות בריש גלי יש עבורם פתרון ללכת למסגרת כזו לאחר שהוקמה, תחת היותם מסתובבים ברחובות ומקלקלים עוד אחרים, ובכך הצטרף גם לתמיכת רבנים חרדיים נוספים שראו בגדוד פתרון להצלת בחורים נושרים {{הערה|[https://www.kikar.co.il/201372.html חשיפה היסטורית: התמיכה של גדולי ישראל בנח"ל החרדי], כיכר השבת}}. בשל עמדותיו הוא עורר את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית, שהשמיצוהו בכרוזים ("פשקווילים") ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים נגרמו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית. לאחר תקופה של הסכמה בשתיקה, יצאה הודעה רשמית מבית הרב כי הוא מתנגד להקמת הנח"ל החרדי וכי מעולם לא תמך בהקמתו {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-937008,00.html חשיפה: הנח"ל החרדי בסכנת התמוטטות], Ynet}}. יצויין כי המחנה החרדי ליטאי נחלק לשנים בשאלת התמיכה בחוק טל [ללא קשר לנח"ל החרד"י] כמה מחברי מועצת גדולי התורה כמו רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ ראש ישיבת פוניבז לצעירים התנגדו לחוק, וטענו כי יש ללכת בדרך של מלחמה מול הרשויות ובלבד שלא להצביע בעד חוק המסדיר את אי גיוסם של בחורי הישיבות, מנגד רוב ראשי הישיבות בארץ ישראל תמכו בעמדת הרב שטיינמן כי תמיכה בחוק תתן שקט לבחורי הישיבות להמשיך לשקוד על תלמודם עוד שנים רבות. מחלוקת זו לא מנעה מהגאונים הנ"ל להוציא מכתב חריף נגד אלו שהוציאו כרוזי בזיון על הרב שטיינמן שם הגדירו אותו כהמיוחד שבדור. | נטען בזדון על ידי מתנגדיו כי הרב שטיינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי, על אף שהצהיר במכתב מפורט אותו שלח אל הגאון רבי דן סגל שליט"א כי הוא מתנגד בתוקף להקמת מסגרת שכזו, ורק דעתו היא כי בחורים אשר אינם שומרי תורה ומצוות בריש גלי יש עבורם פתרון ללכת למסגרת כזו לאחר שהוקמה, תחת היותם מסתובבים ברחובות ומקלקלים עוד אחרים, ובכך הצטרף גם לתמיכת רבנים חרדיים נוספים שראו בגדוד פתרון להצלת בחורים נושרים {{הערה|[https://www.kikar.co.il/201372.html חשיפה היסטורית: התמיכה של גדולי ישראל בנח"ל החרדי], כיכר השבת}}. בשל עמדותיו הוא עורר את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית, שהשמיצוהו בכרוזים ("פשקווילים") ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים נגרמו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית. לאחר תקופה של הסכמה בשתיקה, יצאה הודעה רשמית מבית הרב כי הוא מתנגד להקמת הנח"ל החרדי וכי מעולם לא תמך בהקמתו {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-937008,00.html חשיפה: הנח"ל החרדי בסכנת התמוטטות], Ynet}}. יצויין כי המחנה החרדי ליטאי נחלק לשנים בשאלת התמיכה בחוק טל [ללא קשר לנח"ל החרד"י] כמה מחברי מועצת גדולי התורה כמו רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ ראש ישיבת פוניבז לצעירים התנגדו לחוק, וטענו כי יש ללכת בדרך של מלחמה מול הרשויות ובלבד שלא להצביע בעד חוק המסדיר את אי גיוסם של בחורי הישיבות, מנגד רוב ראשי הישיבות בארץ ישראל תמכו בעמדת הרב שטיינמן כי תמיכה בחוק תתן שקט לבחורי הישיבות להמשיך לשקוד על תלמודם עוד שנים רבות. מחלוקת זו לא מנעה מהגאונים הנ"ל להוציא מכתב חריף נגד אלו שהוציאו כרוזי בזיון על הרב שטיינמן שם הגדירו אותו כהמיוחד שבדור. | ||
הרב שטיינמן הביע התנגדות | הרב שטיינמן הביע התנגדות נחרצת בהכשרה מקצועית של אברכים שאינם חפצים או מסוגלים ללמוד. פורסם מקרה שבו החליט לדחות סכום עתק שהציע נדיב להכשרת אברכים לשוק העבודה. בהזדמנויות נוספות שלל לימודי חול והסתייג מהטענה שהביע תמיכה בנח"ל חרדי למי שביכולתו ללמוד תורה. | ||
בהשראתו של הרב שטיינמן יוצאים אברכים רבים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא עודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה, ואף הופיע בכינוסים שונים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא שימש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון לב לאחים. מאז שנת תש"ס (2000) שימש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה. | בהשראתו של הרב שטיינמן יוצאים אברכים רבים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא עודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה, ואף הופיע בכינוסים שונים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא שימש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון לב לאחים. מאז שנת תש"ס (2000) שימש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
הרב שטיינמן היה נשוי עם מרת תמר, בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם", ולהם שני בנים ושתי בנות: | הרב שטיינמן היה נשוי עם מרת תמר, בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם", ולהם שני בנים ושתי בנות: | ||
* הרב שרגא נח - חתנו של [[הרב חיים קנייבסקי]], ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים. | * הרב שרגא נח - חתנו של [[הרב חיים קנייבסקי]], ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים, ומשמש כיום כראש מוסדות אורחות תורה וכרב בית הכנסת איצקוביץ. | ||
* הרב משה - ר"מ בישיבה | * הרב משה - ר"מ בישיבה בירושלים ומעורב בפעילות אביו. | ||
*רחל דבורה ברלין - נשואה לרב זאב ברלין, ראש ישיבת גאון יעקב בפועל. | *רחל דבורה ברלין - הייתה נשואה לרב זאב ברלין, ראש ישיבת גאון יעקב בפועל. | ||
*טובה צפורה שפירא - נשואה לרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים (נינו של ראש ישיבת וולוז'ין הרב רפאל שפירא). | *טובה צפורה שפירא - נשואה לרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים (נינו של ראש ישיבת וולוז'ין הרב רפאל שפירא). | ||