10
עריכות
הרב צבי ישראל טאו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 157897 של 147.234.31.253 (שיחה) מלחמות עריכה אינן הדרך לפתרון מחלוקות. מחזיר לגרסה הישנה, יש דרכים אחרות לדון.
(ביטול גרסה 157861 של 95.86.113.202 (שיחה) אינו מדוייק. יעויין בערך המורחב) תגית: ביטול |
אלעזר המודעי (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 157897 של 147.234.31.253 (שיחה) מלחמות עריכה אינן הדרך לפתרון מחלוקות. מחזיר לגרסה הישנה, יש דרכים אחרות לדון.) תגית: ביטול |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם. | לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם. | ||
==הקמת ישיבת הר המור== | ==הקמת ישיבת הר המור== | ||
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר טען כי עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות), על אף שהרב שפירא עצמו הכחיש את קיומה של תכנית כזו <ref>ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית, וטענו כי הרב שפירא לא נהג כך. רבנים רבים מתלמידי הרצי"ה חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא, ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים "לחזור בתשובה, לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא". בין הרבנים החתומים על המכתב היו [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד. אליהם הצטרף אף הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] שכתב כי "הרב שפירא הוא רבם של רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות, וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו, ואין לסייע בכך". | |||
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית, וטענו כי הרב שפירא לא נהג כך. רבנים רבים מתלמידי הרצי"ה חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא, ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים "לחזור בתשובה, לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא". בין הרבנים החתומים על המכתב היו [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד. אליהם הצטרף אף הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] שכתב כי "הרב שפירא הוא רבם של רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות, וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו, ואין לסייע בכך". | |||
[[הרב יעקב שפירא]], בנו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] וראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי, סיפר בראיון על תחושתו הרעה של אביו בעקבות והפיצול וכן אמר כי אביו "לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור". כמו כן, לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא "ניסה בכל דרך למנוע את המחלוקת, וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום, תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"{{הערה|[https://www.srugim.co.il/217225-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%97%D7%9C-%D7%A2%D7%93-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%95 הרב יעקב שפירא: 'אבי לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור'"], גיא עזרא, סרוגים}}. | [[הרב יעקב שפירא]], בנו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] וראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי, סיפר בראיון על תחושתו הרעה של אביו בעקבות והפיצול וכן אמר כי אביו "לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור". כמו כן, לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא "ניסה בכל דרך למנוע את המחלוקת, וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום, תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"{{הערה|[https://www.srugim.co.il/217225-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%97%D7%9C-%D7%A2%D7%93-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%95 הרב יעקב שפירא: 'אבי לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור'"], גיא עזרא, סרוגים}}. | ||