עגלה ערופה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 52 בתים ,  12 בפברואר 2023
אין תקציר עריכה
 
שורה 15: שורה 15:
[[רבי יוסף בכור שור]] הוסיף כי לאחר עשיית הטקס הגדול גם נתוודע לעולם על דבר הרציחה וממילא אשת הנרצח וילדיו יוכלו לשמוע על כך והיא תוכל להינשא בשנית. כמו כן, הוא מדגיש כי יש בדברי הכהנים והזקנים לפני העם מסר חינוכי כי הקב"ה מקפיד מאוד על כל הריגה וכי הוא "טורח" גם על נפש אחת שנאבדה.
[[רבי יוסף בכור שור]] הוסיף כי לאחר עשיית הטקס הגדול גם נתוודע לעולם על דבר הרציחה וממילא אשת הנרצח וילדיו יוכלו לשמוע על כך והיא תוכל להינשא בשנית. כמו כן, הוא מדגיש כי יש בדברי הכהנים והזקנים לפני העם מסר חינוכי כי הקב"ה מקפיד מאוד על כל הריגה וכי הוא "טורח" גם על נפש אחת שנאבדה.
===כפרה על הרצח===
===כפרה על הרצח===
ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:דברים כא א|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-דברים|כא|א}} הקשה על שיטת הרמב"ם כי לפי דבריו היה צריך לערוף את העגלה דווקא בשדה ראוי לזריעה ולא במקום יבש{{הערה|אם כי הרמב"ם פירש כדעת רבי יאשיה כי אין צורך לערוף את העגלה במקום יבש אלא דווקא ב"נחל ששוטף בחוזקה"{{#makor-new:הלכות רוצח ושמירת הנפש ט יב|רמב"ם-רוצח|ט|יב}}}}. לכן, הרמב"ן פירש כי מעשה העגלה הערופה דומה במהותו לקורבן הנעשה בחוץ כגון [[שעיר המשתלח]], וייתכן וכוונתו היא שעל ידי עריפת העגלה מכופר על הארץ ועל הדם הנשפך בה. חיזוק לטעם כי מדובר בכפרה ניתן למצוא בבקשת הכהנים לאחר המעשה בכפרה מאת ה' וכן בדרשת חז"ל על הטעם ללקיחת עגלה צעירה בת שנתה- "מפני מה אמרה תורה הבא עגלה ערופה? אמר הקדוש ברוך הוא: תבא עגלה בת שנתה שלא עשת פירות, ותֵערף במקום שאינו עושה פירות, '''לכפר על הריגתו של זה''' שלא הניחוהו לעשות פירות".
ה[[רמב"ן]] {{הערה|דברים כא,א}} הקשה על שיטת הרמב"ם כי לפי דבריו היה צריך לערוף את העגלה דווקא בשדה ראוי לזריעה ולא במקום יבש{{הערה|אם כי הרמב"ם פירש כדעת רבי יאשיה כי אין צורך לערוף את העגלה במקום יבש אלא דווקא ב"נחל ששוטף בחוזקה"{{#makor-new:הלכות רוצח ושמירת הנפש ט יב|רמב"ם-רוצח|ט|יב}}}}. לכן, הרמב"ן פירש כי מעשה העגלה הערופה דומה במהותו לקורבן הנעשה בחוץ כגון [[שעיר המשתלח]], וייתכן וכוונתו היא שעל ידי עריפת העגלה מכופר על הארץ ועל הדם הנשפך בה. חיזוק לטעם כי מדובר בכפרה ניתן למצוא בבקשת הכהנים לאחר המעשה בכפרה מאת ה' וכן בדרשת חז"ל על הטעם ללקיחת עגלה צעירה בת שנתה- "מפני מה אמרה תורה הבא עגלה ערופה? אמר הקדוש ברוך הוא: תבא עגלה בת שנתה שלא עשת פירות, ותֵערף במקום שאינו עושה פירות, '''לכפר על הריגתו של זה''' שלא הניחוהו לעשות פירות".
 
מנגד, ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:דברים כא ו|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-דברים|כא|ו}} דחה את פירושו של הרמב"ן ואף פירש כי התורה מנסה להדגיש כי אין מדובר בקורבן. הוא מציין כי בניגוד לקורבן הכהנים בעגלה ערופה מגיעים רק בסיום התהליך ולא מעורבים בו כלל, בניגוד לקורבנות אחרים שנעשים בחוץ, כמו למשל ב[[פרה אדומה]]. כמו כן, גם העובדה שהעגלה נערפת מאחורי העורף ולא מן הצוואר וכן שנקברת ולא נשרפת בדומה לשאר הקורבנות, מדגישה את העובדה כי אין מדובר בקורבן{{הערה|הרב בראון דסברג עגלה ערופה- אחריות הזקנים, מחניך ב'. ייתכן וזו גם הסיבה שעורפים פטר חמור שלא נפדה על מנת להראות כי אין מדובר בקורבן. דבר זה אף מובא בספרי שמשווים בגזירה שווה בין שני סוגי העריפות.}}. אמנם, ייתכן כי יש במעשה העגלה הערופה כפרה לארץ ולעם כדברי הרמב"ן, אך לא בצורה הדומה לקורבן אלא באופן אחר של כפרה לארץ בעזרת עריפת העגלה. כיוון דומה לכך ניתן למצוא בדברי ה[[ספורנו]] שמפרש כי העריפה נעשית דווקא מאחורי הראש לסמל שכשם שזאת מיתה הנסתרת מעיני הנהרג כך גם הריגת החלל נסתרה מעיני הזקנים והעם, ובכך מסביר את הדינים המיוחדים של מעין "קורבן" זה.


מנגד, ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:דברים כא ו|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-דברים|כא|ו}} דחה את פירושו של הרמב"ן ואף פירש כי התורה מנסה להדגיש כי אין מדובר בקורבן. הוא מציין כי בניגוד לקורבן הכהנים בעגלה ערופה מגיעים רק בסיום התהליך ולא מעורבים בו כלל, בניגוד לקורבנות אחרים שנעשים בחוץ, כמו למשל ב[[פרה אדומה]]. כמו כן, גם העובדה שהעגלה נערפת מאחורי העורף ולא מן הצוואר וכן שנקברת ולא נשרפת בדומה לשאר הקורבנות, מדגישה את העובדה כי אין מדובר בקורבן{{הערה|הרב בראון דסברג עגלה ערופה- אחריות הזקנים, מחניך ב'. ייתכן וזו גם הסיבה שעורפים פטר חמור שלא נפדה על מנת להראות כי אין מדובר בקורבן. דבר זה אף מובא בספרי שמשווים בגזירה שווה בין שני סוגי העריפות.}}. אמנם, ייתכן כי יש במעשה העגלה הערופה כפרה לארץ ולעם כדברי הרמב"ן, אך לא בצורה הדומה לקורבן אלא באופן אחר של כפרה לארץ בעזרת עריפת העגלה. כיוון דומה לכך ניתן למצוא בדברי ה[[ספורנו]] שמפרש כי העריפה נעשית דווקא מאחורי הראש לסמל שכשם שזאת מיתה הנסתרת מעיני הנהרג כך גם הריגת החלל נסתרה מעיני הזקנים והעם, ובכך מסביר את הדינים המיוחדים של מעין "קורבן" זה.
==מדידת העיר==
==מדידת העיר==
לאחר מציאת החלל, מודדים חמישה זקנים מבית הדין הגדול שבירושלים את המרחק ממנו לבין הערים מסביבו{{הערה|נחלקו התנאים (סוטה ט, א) האם מדובר בשלושה דיינים או בחמישה ולהלכה נפסק שיש צורך בחמישה. התנאים (סוטה ט,ד) נחלקו גם למקור המדידה- ר' אליעזר סבר שמודדים מטבורו ואילו רבי עקיבא הסביר שמודדים מחוטמו. הרמב"ם (פירוש המשניות) מסביר שנחלקו מהיכן עיקר חיותו של האדם- האם מאמצעיתו של הגוף שבו כלי המזון או מהאף לפי שהאדם נושם משם. בניגוד אליהם רבי אליעזר בן יעקב הסביר שמודדים מצווארו משום שמשם נעשה חלל (וייתכן שלדעתו במידה ולא נהרג מצווארו אין לו דין חלל), והלכה כרבי עקיבא}}. [[רש"י]] פירש בטעם המדידה כי היא על מנת לדעת איזו עיר קרובה יותר ומשמע מדבריו כי במידה והדבר ניכר לכל אין צורך למדוד, אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק כי קיימת חובה למדוד ולכן אף אם המת נמצא בצד העיר, וממילא ברור כי היא העיר הקרובה ביותר עדיין יש מצווה למדוד. הרש"ר הירש הסביר בטעם זה שיש למדוד משום שיש בעצם המדידה הטלת כתם על השלטונות העירוניים שמסביבה ורמז לאחריותם כבר מעצם המדידה המראה את קרבתם{{הערה|פירוש הרש"ר הירש על הפסוק}}.
לאחר מציאת החלל, מודדים חמישה זקנים מבית הדין הגדול שבירושלים את המרחק ממנו לבין הערים מסביבו{{הערה|נחלקו התנאים (סוטה ט, א) האם מדובר בשלושה דיינים או בחמישה ולהלכה נפסק שיש צורך בחמישה. התנאים (סוטה ט,ד) נחלקו גם למקור המדידה- ר' אליעזר סבר שמודדים מטבורו ואילו רבי עקיבא הסביר שמודדים מחוטמו. הרמב"ם (פירוש המשניות) מסביר שנחלקו מהיכן עיקר חיותו של האדם- האם מאמצעיתו של הגוף שבו כלי המזון או מהאף לפי שהאדם נושם משם. בניגוד אליהם רבי אליעזר בן יעקב הסביר שמודדים מצווארו משום שמשם נעשה חלל (וייתכן שלדעתו במידה ולא נהרג מצווארו אין לו דין חלל), והלכה כרבי עקיבא}}. [[רש"י]] פירש בטעם המדידה כי היא על מנת לדעת איזו עיר קרובה יותר ומשמע מדבריו כי במידה והדבר ניכר לכל אין צורך למדוד, אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק כי קיימת חובה למדוד ולכן אף אם המת נמצא בצד העיר, וממילא ברור כי היא העיר הקרובה ביותר עדיין יש מצווה למדוד. הרש"ר הירש הסביר בטעם זה שיש למדוד משום שיש בעצם המדידה הטלת כתם על השלטונות העירוניים שמסביבה ורמז לאחריותם כבר מעצם המדידה המראה את קרבתם{{הערה|פירוש הרש"ר הירש על הפסוק}}.
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,689

עריכות

תפריט ניווט