הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

== דרך פסיקתו ==

הרב עובדיה יוסף נחשב לפוסק מקל (יחסית לפוסקים אחרים), וזאת בשל שיטתו שיש לפסוק כדעת השולחן ערוך (ואין להורות להחמיר כנגד דעת השולחן ערוך{{הערה|ראה בהרחבה בהקדמה לספר 'טהרת הבית'. וכן בשו"ת יביע אומר {{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$ח"ט או"ח סי' קח אות ה|כן}}: "ולכן אין המורה הוראות יכול לפסוק לשואליו כדעת החולקים על מרן בין להקל בין להחמיר".}}, גם אם פוסקים אחרים החמירו), וכן בשל שיטתו להקל במצבים שבהם רוב הפוסקים מקלים או שיש [[ספק ספיקא]] הלכתי. בהקשר זה דרכו להשתמש בביטוי{{הערה|שמקורו בדברי חז"ל בהקשר אחר.}}: "[[כוחא דהיתרא עדיף]]"{{הערה|1=ביטוי זה נאמר מפיו בעשרות דרשות, ונמצא גם מעט בכתביו. למשל ראה בתשובתו שהובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22029&st=&pgnum=96 שו"ת שמע שלמה (ח"ד סוף סי' טז)]; וכן בשו"ת יביע אומר {{מקור|יביע אומר א כג$ח"א יו"ד סי' כג אות ט|כן}}: "...במקום [[הפסד מרובה]] יש לסמוך על דברי האחרונים שהתירו, ועבדי עובדא בנפשייהו, וקי"ל מעשה רב, וכחא דהיתרא עדיף". וכן במקום נוסף {{מקור|יביע אומר ב או"ח כג$ח"ב או"ח סי' כג אות טז|כן}}: "...כשרבו המתירים, אחרי רבים להטות. וכחא דהיתרא עדיף".}}. מאידך, בהתאם לאותם כללים - בהלכות אחרות הרב עובדיה יוסף מחמיר, ובהן: חשש [[ברכה לבטלה]], [[פאה נכרית]] {{מקור|יביע אומר ה אה"ע ה|יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה ועוד|כן}}, [[זמן רבנו תם]], טלטול ב[[שבת]] במקום שיש [[עירוב]], שאין [[ברכה|לברך]] [[בורא פרי הגפן]] אם היין מהול בהרבה מים (יותר מ-50%), ועוד.