הרב יצחק אריאלי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | ||
בנו הרב גרשון אריאלי כיהן כ[[דיין]] ב[[נתניה]], חתנו [[הרב מרדכי אילן]] כיהן כאב"ד ב[[תל אביב]], חתנו הרב צבי כהנא כיהן כראש ישיבה בבית מאיר | בנו הרב גרשון אריאלי כיהן כ[[דיין]] ב[[נתניה]], חתנו [[הרב מרדכי אילן]] כיהן כאב"ד ב[[תל אביב]], חתנו הרב צבי כהנא כיהן כראש ישיבה בבית מאיר. | ||
נכדו הגאון רבי אשר אריאלי היה אחד הר"מים הידועים ביותר בישיבת מיר במשך שנים ארוכות, בהיותו חתנו של ראש הישיבה הגאון העצום רבי נחום פרצ'וביץ זצ"ל, שיעורי הגר"א משכו אליהם אלפים רבים של תלמידים מהישיבה ומשאר עולם הישיבות, ואף מבני הציונות הדתית (ישיבת מרכז הרב וישיבת הכותל), בחורים לצד אברכים וישישי שיבה. | |||
החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה 'ישיבת בית שלום' בראשותו, בה ישנן ג' קבוצות תלמידים: ישראלים (ליטאים), אירופאים (חסידים), אמריקאים (ליטאים), | |||
כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ90 בחורים, 'ישיבת בית שלום' בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, היא ישיבה בפני עצמה, אשר בוחנת ובוחרת את תלמידיה בקפידה רבה, לשם ולתפארת. | |||
תלמידיה הנמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מישיבת תושיה (תפרח), ישיבת אור ישראל, ישיבת שערי שמועות, ישיבת בית מתתיהו, ישיבת נתיב הדעת (קפלן), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד לישיבת חברון, זוכים לקבל מתורתו והליכותיו, והלוא נודע הוא מכבר בשיעוריו המופלאים ובדרך לימודו הסדורה. | |||
ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), אולם גורמים המקורבים לגר"א שליט"א חושפים כי בשנים הקרובות ייפתחו השערים אף לבני ועד ראשון ושני, וכי עוד חזון למועד. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||