ונתנה תוקף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 64 בתים ,  25 בינואר 2009
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Gottlieb-Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|left|thumb|250px|תפילת יום הכיפור - המקור:ויקישיתוף, צילם:Gottlieb, Maurycy]]
[[תמונה:Gottlieb-Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|left|thumb|250px|תפילת יום הכיפור - המקור:ויקישיתוף, צילם:Gottlieb, Maurycy]]


'''ונתנה תוקף''' הוא פיוט הנאמר בתפילת מוסף בימים הנוראים בקהילות ישראל. אימוצו של הפיוט בתפילה נובע ממעשה בר' אמנון ממגנצא, אשר מובא המקורות. <ref>יש דעה כי הפיוט חובר במאה ה-10, בגניזה הקהירית מצאו ספר עם פיוט זה. אבל, המרכזיות שלו בתפילה מבוססת על המעשה ברבי אמנון ממגנצה</ref> תוכנו מבוסס על מדרשי [[חז"ל]]  
'''ונתנה תוקף''' הוא פיוט הנאמר בתפילת [[מוסף]] בימים הנוראים בקהילות ישראל. אימוצו של הפיוט בתפילה נובע ממעשה בר' אמנון ממגנצא, אשר מובא המקורות. <ref>יש דעה כי הפיוט חובר במאה ה-10, בגניזה הקהירית מצאו ספר עם פיוט זה. אבל, המרכזיות שלו בתפילה מבוססת על המעשה ברבי אמנון ממגנצה</ref> תוכנו מבוסס על מדרשי [[חז"ל]]  


ב[[בראשית רבה]] מצאנו כתוב שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה:"  ר' יודן בשם ר"א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (ד"ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד"א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ (ד"ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר' הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו' וי"א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך ר' מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה וגו' רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גריון בשם רב אמר יפה תענית לחלום כאש בנעורת א"ר יוסף ובו ביום ואפילו בשבת({{מקור|ד"ה ל"ויוצא אותו" (מ"ד,י"ב)}}
ב[[בראשית רבה]] מצאנו כתוב שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: [[תפילה]] ו[[צדקה]] ותשובה:"  ר' יודן בשם ר"א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (ד"ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד"א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ (ד"ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר' הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו' וי"א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך ר' מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה וגו' רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גריון בשם רב אמר יפה [[תענית]] לחלום כאש בנעורת א"ר יוסף ובו ביום ואפילו ב[[שבת]]({{מקור|ד"ה ל"ויוצא אותו" (מ"ד,י"ב)}}


וב[[מדרש תנחומא]] ל[[פרשת האזינו]]:"וכן הקדוש ברוך הוא יתברך שמו אמר לישראל, בני, הוו יודעין שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפני כבני מרון, בחג נדונין על המים. ובאלו שלשה פרקים יושב לדון דיני ממונות, להעשיר או להעני, להרבות או למעט. אבל בראש השנה, דן דיני נפשות, אם למות אם לחיים, כמה דאת אמר בתקיעתא דרב, ועל המדינות בו יאמר וכו'. ואם עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות, ששערי שמים פתוחין ואשמע תפלתכם, שאני משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים, עד שלא אחתום גזר דין ביום הכפורים. לכך נאמר, דרשו ה' בהמצאו. אמר רבי שמואל בר נחמני, משל למה הדבר דומה. למלך שהיה דר במדינה והיו בני המדינה מכעיסין אותו, כעס המלך ויצא מתוכה כמו עשרה מילין ועמד לו. ראהו אדם, אמר לבני המדינה, דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה, צאו ופייסוהו ויחזור אצלכם, עד שלא ירחיק מכם. פקח אחד היה שם, אמר להם, שוטים, עד שהיה אצלכם לא בקשתם לפייסו, ועכשיו קודם שיתרחק צאו אצלו אולי יקבל אתכם. לכך כתיב, דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרת ימי תשובה, שהוא שרוי ביניכם. שכן יחזקאל אומר, והקיר ביני וביניכם (יחזקאל מג ח). הוי, קראוהו בהיותו קרוב, יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו' (ישעיה נה ו-ז).
וב[[מדרש תנחומא]] ל[[פרשת האזינו]]:"וכן הקדוש ברוך הוא יתברך שמו אמר לישראל, בני, הוו יודעין שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו, ב[[פסח]] על התבואה, ב[[עצרת]] על פירות האילן, ב[[ראש השנה]] כל באי עולם עוברין לפני כבני מרון, בחג נדונין על המים. ובאלו שלשה פרקים יושב לדון [[דיני ממונות]], להעשיר או להעני, להרבות או למעט. אבל בראש השנה, דן [[דיני נפשות]], אם למות אם לחיים, כמה דאת אמר בתקיעתא דרב, ועל המדינות בו יאמר וכו'. ואם עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות, ששערי שמים פתוחין ואשמע תפלתכם, שאני משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים, עד שלא אחתום גזר דין ב[[יום הכפורים]]. לכך נאמר, דרשו ה' בהמצאו. אמר רבי שמואל בר נחמני, משל למה הדבר דומה. למלך שהיה דר במדינה והיו בני המדינה מכעיסין אותו, כעס המלך ויצא מתוכה כמו עשרה מילין ועמד לו. ראהו אדם, אמר לבני המדינה, דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה, צאו ופייסוהו ויחזור אצלכם, עד שלא ירחיק מכם. פקח אחד היה שם, אמר להם, שוטים, עד שהיה אצלכם לא בקשתם לפייסו, ועכשיו קודם שיתרחק צאו אצלו אולי יקבל אתכם. לכך כתיב, דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרת ימי תשובה, שהוא שרוי ביניכם. שכן יחזקאל אומר, והקיר ביני וביניכם (יחזקאל מג ח). הוי, קראוהו בהיותו קרוב, יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו' (ישעיה נה ו-ז).


==על ר' אמנון ממגנצא==  
==על ר' אמנון ממגנצא==  
<div style="float:left; background:#fffaf0; padding:15px; margin:3px; font-size:95%; width:170px;">
<div style="float:left; background:#fffaf0; padding:15px; margin:3px; font-size:95%; width:170px;">
'''הפיוט:ונתנה תוקף '''
'''הפיוט:ונתנה תוקף '''
וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום<br>
וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום<br>
כִּי הוּא נורָא וְאָיום<br>
כִּי הוּא נורָא וְאָיום<br>
וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ<br>
וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ<br>
וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ<br>
וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ<br>
וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.<br>
וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.<br>
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד<br>
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד<br>
וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה. <br>
וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה. <br>
וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות,<br>
וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות,<br>
וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות. <br>
וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות. <br>
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. <br>
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. <br>
וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.<br>
וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.<br>
וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע. <br>
וּבְ[[שׁופָר]] גָּדול יִתָּקַע. <br>
וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע. <br>
וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע. <br>
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. <br>
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. <br>
וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. <br>
וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. <br>
וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. <br>
וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. <br>
לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. <br>
לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. <br>
כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.<br>
כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.<br>
וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון.<br>
וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון.<br>
כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו. <br>
כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו. <br>
מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו. <br>
מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו. <br>
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. <br>
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. <br>
וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ. <br>
וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ. <br>
וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם: <br>
וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם: <br>
בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן<br>
בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן<br>
וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן<br>
וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן<br>
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן<br>
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן<br>
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.<br>
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.<br>
מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו<br>
מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו<br>
מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ<br>
מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ<br>
מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה<br>
מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה<br>
מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא<br>
מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא<br>
מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה<br>
מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה<br>
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה<br>
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה<br>
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ<br>
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ<br>
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף<br>
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף<br>
מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר<br>
מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר<br>
מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר<br>
מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר<br>
מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם<br>
מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם<br>
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה<br>
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה<br>
מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה<br>
מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה<br>
כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ<br>
כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ<br>
קָשֶׁה לִכְעס וְנוחַ לִרְצות<br>
קָשֶׁה לִכְעס וְנוחַ לִרְצות<br>
כִּי לא תַחְפּץ בְּמות הַמֵּת<br>
כִּי לא תַחְפּץ בְּמות הַמֵּת<br>
כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּו וְחָיָה<br>
כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּו וְחָיָה<br>
וְעַד יום מותו תְּחַכֶּה לּו<br>
וְעַד יום מותו תְּחַכֶּה לּו<br>
אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלו.<br>
אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלו.<br>
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם<br>
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם<br>
וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם<br>
וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם<br>
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם. <br>
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם. <br>
אָדָם יְסודו מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָר<br>
אָדָם יְסודו מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָר<br>
בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו<br>
בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו<br>
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר<br>
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר<br>
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵל<br>
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵל<br>
כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה<br>
כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה<br>
וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ<br>
וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ<br>
וְכַחֲלום יָעוּף. <br>
וְכַחֲלום יָעוּף. <br>
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם<br>
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם<br>
אֵין קִצְבָה לִשְׁנותֶיךָ. וְאֵין קֵץ לְארֶךְ יָמֶיךָ<br>
אֵין קִצְבָה לִשְׁנותֶיךָ. וְאֵין קֵץ לְארֶךְ יָמֶיךָ<br>
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבות כְּבודֶךָ. <br>
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבות כְּבודֶךָ. <br>
וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵלוּם שְׁמֶך<br>
וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵלוּם שְׁמֶך<br>
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ. <br>
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ. <br>
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ. <br>
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ. <br>
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ<br>
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ<br>
בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ<br>
בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ<br>
כְּסוד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קדֶשׁ<br>
כְּסוד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קדֶשׁ<br>
הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקּדֶשׁ<br>
הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקּדֶשׁ<br>
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה<br>
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה<br>
קורְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקּדֶשׁ.<br>
קורְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקּדֶשׁ.<br>
(המקור:הויקיפדיה העברית)
(המקור:הויקיפדיה העברית)
</div>
</div>
שורה 121: שורה 121:


אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ראש השנה<br />
אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ראש השנה<br />
בקש מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת עם פרקי<br />
בקש מקרוביו לשאת אותו ל[[בית הכנסת]] עם פרקי<br />
אצבעותיו המלוחים ולהשכיבו אצל שליח הציבור<br />
אצבעותיו המלוחים ולהשכיבו אצל שליח הציבור<br />
ויעשו כן<br />
ויעשו כן<br />
שורה 142: שורה 142:
==על מנהגי אמירת הפיוט==
==על מנהגי אמירת הפיוט==


הפיוט "ונתה תוקף" נאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בסדר קדושה  בחזרת [[שליח הציבור]] על [[תפילת העמידה]]. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני [[תפילת העמידה]] של [[תפילת מוסף]], בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל."
הפיוט "ונתה תוקף" נאמר ב[[תפילת מוסף]] בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בסדר [[קדושה]] בחזרת [[שליח הציבור]] על [[תפילת העמידה]]. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני [[תפילת העמידה]] של [[תפילת מוסף]], בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל."


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
מבוקר
574

עריכות

תפריט ניווט