מבוקר
8,889
עריכות
פרשת בשלח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מרים הנביאה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
* ב[[תפילת שחרית]] - מלבד קריאת [[שירת הים]] נאמר לפני [[שמונה עשרה]]:"אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם לא נותָר" | * ב[[תפילת שחרית]] - מלבד קריאת [[שירת הים]] נאמר לפני [[שמונה עשרה]]:"אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם לא נותָר" | ||
* ב[[תפילת מעריב]] - גם דן לפני "שמונה עשרה":"הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. אֶת רודְפֵיהֶם וְאֶת שונְאֵיהֶם בִּתְהומות טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתו. שִׁבְּחוּ וְהודוּ לִשְׁמו" | * ב[[תפילת מעריב]] - גם דן לפני "שמונה עשרה":"הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. אֶת רודְפֵיהֶם וְאֶת שונְאֵיהֶם בִּתְהומות טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתו. שִׁבְּחוּ וְהודוּ לִשְׁמו" | ||
==לרדת כדי להגיע לטוב האמיתי== | |||
חרי הניסים המופלאים של קריעת ים־סוף התורה מספרת: "וַיַסַע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר | |||
שור". לדברי חז"ל, המילה "וַיַסַע" משמעותה: "הסיען בעל כורחם". בני־ישראל לא רצו לעזוב את המקום, מכיוון שעסקו ב'ביזת הים' – איסוף האוצרות שפלט הים לאחר שצבא מצרים טבע בים. משה נאלץ אפוא להסיע את העם מהמקום על־כורחם. | |||
[[עלוני פרשת השבוע#שיחת השבוע|שיחת השבוע של צעירי חב"ד]] כתב על הנושא [ http://www.chabad.org.il/_Uploads/1251sh1153.pdf לרדת כדי להגיע לטוב האמיתי] את הדברים הבאים : | |||
<ref>תורת מנחם כרך כב, עמ' 28</ref> היצמדותם של בני־ישראל לאיסוף 'ביזת הים' מעוררת תמיהה רבה: הלוא בשעת קריעת ים־ סוף עמדו בני־ישראל בדרגה רוחנית מופלאה. העם כולו הגיע לרמה של יראת שמים גבוהה – "וייראו העם את ה'". ידוע שהביטוי 'עם' מכוּון גם לפחותים שבישראל, ככתוב "כי שיחת עמך" | |||
(לעומת הכינוי 'ישראל', הרומז לדרגה מרוממת). והנה בקריעת הים אפילו ה'עם' הגיע ליראה | |||
גדולה. איך ייתכן אפוא שהיו שקועים בביזת הים, עד שמשה נאלץ להסיעם על־כורחם?! רכוש רוחני | |||
עלינו לומר ש'ביזת הים' מייצגת לא רק רכוש גשמי, אלא בעיקר 'רכוש' רוחני. בשעת קריעת | |||
ים־סוף התגלתה קדושה אלוקית גדולה ומופלאה ביותר, ולכן לא רצו בני־ישראל לעזוב את | |||
המקום, אלא ביקשו להוסיף ולשמוח עם הקב"ה – "שם נשמחה בו". אולם ההסבר הזה מעורר שאלה הפוכה – אם | |||
הייתה אז התגלות אלוקית מופלאה כל־כך, מדוע נדרשו לעזוב את המקום וללכת למדבר שור? מכאן שעם כל המעלות הכבירות של ההתגלות בקריעת ים־סוף, יש מעלה גדולה עוד יותר, ואותה אפשר להשיג רק ב'מדבר שור'. | |||
==מרים הנביאה== | ==מרים הנביאה== | ||