מבוקר
8,889
עריכות
רבי יצחק אברבנאל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Isaac Abrabanel Kordas.jpg|left|thumb|250px| דמותו - ויקישיתוף, תרם:Kordas]] | ||
[[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]] | [[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]] | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
דון יצחק אברבנאל נולד ב[[ליסבון]] ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך" <ref name=A/> למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, ר' יוסף בן אברהם חיון. ספרי הפילוסופים שהיו ידועים בימיו היו מוכרים לו. בנערותו חבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל באור לפרשה : "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" <ref>ספר שמות, כ"ג, כ'</ref>. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע וכן על ההשגחה הפרטית, השארת הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על-ידי [[אלפונסו החמישי מלך פורטוגל]] . | דון יצחק אברבנאל נולד ב[[ליסבון]] ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך" <ref name=A/> למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, ר' יוסף בן אברהם חיון. ספרי הפילוסופים שהיו ידועים בימיו היו מוכרים לו. בנערותו חבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל באור לפרשה : "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" <ref>ספר שמות, כ"ג, כ'</ref>. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע וכן על ההשגחה הפרטית, השארת הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על-ידי [[אלפונסו החמישי מלך פורטוגל]] . | ||
דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים, אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila)[[מרוקו]] עם כיבושה על ידי הנוצרים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, [[פורטוגל]]. לפי-כך בקש מקלט ב[[טולדו]], מושב משפחתו בעבר. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים ]] נקרא | דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים, אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila)[[מרוקו]] עם כיבושה על ידי הנוצרים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, [[פורטוגל]]. לפי-כך בקש מקלט ב[[טולדו]], מושב משפחתו בעבר. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים ]] נקרא להמלכים הקתוליים:פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ומינו אותו לשר האוצר של הממלכות :קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים<ref name=A/>. | ||
בשנת 1492 יצחק אברבנאל, ניסה לפעול למניעת גירוש ספרד אך בסופו של דבר לא עלה בידו והוא יצא, יחד עם בני עמו, לגלות לאיטליה והתיישב בעיר נאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בשנת 1495 נאךץ להימלט | |||
ל[[סיציליה]] וכל רכושו הוחרם. בהנשך הגיע לאי [[קורפו]] ללא כל רכוש. משם עבר למונופלי ובשנת 1503 הגיע ל[[ונציה]]. שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר ב[[בשמים]]. הוא נפטר בן 71. הוט הובא למנוחת עולמים בפדובה אך המצבה על קברו נהרסה בשנת 1509 <ref name=A/>. | |||
==פרשנות המקרא== | ==פרשנות המקרא== | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בשלח]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות: | שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בשלח]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות: | ||
* השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה. | * השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה. | ||
* השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה. | * השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.וכך עד שאלה הז'. | ||
וכך עד שאלה הז'. | |||
עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש. | עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש. | ||
| שורה 45: | שורה 43: | ||
במבוא ל[[ספר ישעיהו]] הוא הרחיב את לדון בנושא [[תחיית המתים]] והביע את דעתו על כך. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיים המתים תכלול גם את הגוף - במצבו כפי שהיה בעת פטירתו - בנוסף לנשמה, אחרת הרי מדובר ב"גלגול נשמות". הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה". ואילו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צריקים גמורים מהם נביאים מהם חכטי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך<ref name=A/>: | במבוא ל[[ספר ישעיהו]] הוא הרחיב את לדון בנושא [[תחיית המתים]] והביע את דעתו על כך. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיים המתים תכלול גם את הגוף - במצבו כפי שהיה בעת פטירתו - בנוסף לנשמה, אחרת הרי מדובר ב"גלגול נשמות". הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה". ואילו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צריקים גמורים מהם נביאים מהם חכטי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך<ref name=A/>: | ||
* "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה." | * "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה." | ||
* "בדור התהייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולס ונם אמונת [[ישו]] תתבטל כי איש הוא ולא אל." | * "בדור התהייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולס ונם אמונת [[ישו]] תתבטל כי איש הוא ולא אל." | ||