גולל ודופק: הבדלים בין גרסאות בדף

ויש סוברים, שאין הגולל והדופק מטמאים אלא בעודם על הקבר, ולא לאחר שפירשו מן הקבר או לאחר שהמת ניטל מהקבר. וכן כותב הרמב"ם {{מקור|(הלכות טומאת מת ו, ד)}}: "העושה גולל מדבר שאינו מקבל טומאה, כגון שהניח על גבי הקבר אבן, או כלי אדמה, או כלי עץ הבא במידה {{מקור|(כלומר: המחזיק ארבעים סאה בלח)}}, או כלי חרס המוקף צמיד פתיל... וכיוצא באלו - הנוגע בהם טמא טומאת שבעה משום נוגע בגולל; ואם פרשו מלהיות גולל, או שהסיר את המת מתחתיהם - הרי הם טהורים". ברם, יש למדים מדברי הרמב"ם, שדווקא אם הגולל והדופק הם מדברים שאינם מקבלים טומאה, אינם מטמאים אחר פרישתם, אבל אם הם מדברים המקבלים טומאה, הרי הם מטמאים אף לאחר פרישתם.