עקירה והנחה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין אדם חייב על הוצאת חפץ מרשות לרשות בשבת אלא אם כן עקר אותו מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או להיפך. אבל אם עקר מרשות אחת ולא הניח ברשות אחרת {{מקור|(כגון שרץ עם החפץ עד מוצאי שבת)}}, או הניח ולא עקר {{מקור|(כגון שנטל מאדם שעקר, או שעקר הוא עצמו לפני כניסת השבת)}}, הריהו פטור מקרבן חטאת או ממיתה.

פטור זה נלמד מן המקרא האמור לגבי קרבן חטאת {{מקור|(ויקרא ד, כז-כח)}}: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ, בעשותה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה ואשם... והביא קרבנו", ודרשו חכמים: "בעשותה" - העושה את כולה ולא העושה את מקצתה; וללמדנו, שלא נטעה לחשוב שעל הוצאה הקפידה התורה ויתחייב המוציא אף אם לא עקר או לא הניח.