16,530
עריכות
גניבה וגזילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''במהות האיסור''' ייסדו האחרונים שיש שני איסורים בגזילה: איסור על מעשה הגזילה, דהיינו הנטילה מרשות חבירו לרשותו, ואפילו אם לא קנאה, ואיסור על קניית הגזילה גם אם לא נטלה {{מקור|קהילות יעקב בבא קמא לז ד"ה אלא דלענין, קובץ הערות}} {{מקור|עד-ב ד"ה והא. ולפי זה כתב הקובץ הערות שם שבגזילת קרקע עובר רק על האיסור הראשון, כי אין בה קנייני גזילה, ובגזילת מטלטלין עובר על שני האיסורים}}<ref>אמנם בערך קרקע אינה נגזלת בסעיף "האיסור" (ד"ה לגבי איסור הגזילה) הבאנו מחלוקת ראשונים האם הגוזל קרקע עובר באיסור.</ref>{{מקור|}}. | '''במהות האיסור''' ייסדו האחרונים שיש שני איסורים בגזילה: איסור על מעשה הגזילה, דהיינו הנטילה מרשות חבירו לרשותו, ואפילו אם לא קנאה, ואיסור על קניית הגזילה גם אם לא נטלה {{מקור|קהילות יעקב בבא קמא לז ד"ה אלא דלענין, קובץ הערות}} {{מקור|עד-ב ד"ה והא. ולפי זה כתב הקובץ הערות שם שבגזילת קרקע עובר רק על האיסור הראשון, כי אין בה קנייני גזילה, ובגזילת מטלטלין עובר על שני האיסורים}}<ref>אמנם בערך קרקע אינה נגזלת בסעיף "האיסור" (ד"ה לגבי איסור הגזילה) הבאנו מחלוקת ראשונים האם הגוזל קרקע עובר באיסור.</ref>{{מקור|}}. | ||
והמשאת משה {{מקור|בבא מציעא סו ד"ה ונראה}} הוסיף שחוץ מאיסור לא תגזול יש איסור נוסף: איסור אכילה והנאה מדבר שאינו שלו, ונלמד מהפסוק {{מקור|בראשית ב-טז}} "מכל עץ הגן אכול תאכל" - ולא מגזל (כמו שלומדים משם איסור גזל לבני נח {{מקור|סנהדרין נז:}}). | והמשאת משה {{מקור|בבלי:בבא מציעא סו ד"ה ונראה}} הוסיף שחוץ מאיסור לא תגזול יש איסור נוסף: איסור אכילה והנאה מדבר שאינו שלו, ונלמד מהפסוק {{מקור|בראשית ב-טז}} "מכל עץ הגן אכול תאכל" - ולא מגזל (כמו שלומדים משם איסור גזל לבני נח {{מקור|בבלי:סנהדרין נז:}}). | ||
'''בזמן האיסור''' כתב הקצוה"ח שהגזלן עובר רק ברגע הגזילה ולא אח"כ {{מקור|דן בדבריו הקובץ ביאורים בבא קמא טו. ומשמע מדבריו שבגזילה האיסור דווקא בפעולה ולא בתוצאה}}. | '''בזמן האיסור''' כתב הקצוה"ח שהגזלן עובר רק ברגע הגזילה ולא אח"כ {{מקור|דן בדבריו הקובץ ביאורים בבא קמא טו. ומשמע מדבריו שבגזילה האיסור דווקא בפעולה ולא בתוצאה}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
'''הרואה חפץ שלו ברשות חבירו''' מפורש בגמרא {{מקור|בבא קמא כז:}} שלא יטלנו כגנב, והוסיף הסמ"ג שעובר מדאורייתא. אמנם הרמב"ם והחינוך השמיטו את דין זה, והוכיח מכך המנחת חינוך {{מקור|רכד-ב}} שהם כן מתירים ליטלו כגנב. | '''הרואה חפץ שלו ברשות חבירו''' מפורש בגמרא {{מקור|בבלי:בבא קמא כז:}} שלא יטלנו כגנב, והוסיף הסמ"ג שעובר מדאורייתא. אמנם הרמב"ם והחינוך השמיטו את דין זה, והוכיח מכך המנחת חינוך {{מקור|רכד-ב}} שהם כן מתירים ליטלו כגנב. | ||
'''החוטף משכון''' שמגיע לו ע"פ הדין, לרמב"ם הרי זה גזלן ולראב"ד לא {{מקור|גזילה ג-טז}}. | '''החוטף משכון''' שמגיע לו ע"פ הדין, לרמב"ם הרי זה גזלן ולראב"ד לא {{מקור|גזילה ג-טז}}. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
@ רש"י כתב שאע"פ שאסור, אינו עובר בלא תגזול, שהרי כתוב והשיב את הגזילה, דהיינו שרק מה שמחויב בהשבה נקרא גזילה, וכיוון שפחות משווה פרוטה פטור מהשבה - אינה גזילה {{מקור|סנהדרין נז. ד"ה צערא}}. | @ רש"י כתב שאע"פ שאסור, אינו עובר בלא תגזול, שהרי כתוב והשיב את הגזילה, דהיינו שרק מה שמחויב בהשבה נקרא גזילה, וכיוון שפחות משווה פרוטה פטור מהשבה - אינה גזילה {{מקור|סנהדרין נז. ד"ה צערא}}. | ||
@ הקהילות יעקב חידש שלא נאמר כלל שיעור שווה פרוטה לגבי איסור לא תגזול, אלא רק לעניין ההשבה (שפטור מלהשיבו) {{מקור|פסחים כ ד"ה והנה, והוסיף שלפי זה ילקה על פחות משווה פרוטה, אלא שנשאר בצ"ע כיוון שלא מצינו חידוש כזה}}. | @ הקהילות יעקב חידש שלא נאמר כלל שיעור שווה פרוטה לגבי איסור לא תגזול, אלא רק לעניין ההשבה (שפטור מלהשיבו) {{מקור|פסחים כ ד"ה והנה, והוסיף שלפי זה ילקה על פחות משווה פרוטה, אלא שנשאר בצ"ע כיוון שלא מצינו חידוש כזה}}. | ||
@ המשאת משה כתב שהאיסור על פחות משווה פרוטה אינו מדין לא תגזול, אלא איסור אחר: איסור אכילה והנאה מדבר שאינו שלו, ונלמד מהפסוק {{מקור|בראשית ב-טז}} "מכל עץ הגן אכול תאכל" - ולא מגזל (כמו שלומדים משם איסור גזל לבני נח {{מקור|סנהדרין נז:}}) {{מקור|בבא מציעא סו ד"ה ונראה}}. | @ המשאת משה כתב שהאיסור על פחות משווה פרוטה אינו מדין לא תגזול, אלא איסור אחר: איסור אכילה והנאה מדבר שאינו שלו, ונלמד מהפסוק {{מקור|בראשית ב-טז}} "מכל עץ הגן אכול תאכל" - ולא מגזל (כמו שלומדים משם איסור גזל לבני נח {{מקור|בבלי:סנהדרין נז:}}) {{מקור|בבא מציעא סו ד"ה ונראה}}. | ||
'''קרקע''' - ע"ע קרקע אינה נגזלת בסעיף "האיסור". | '''קרקע''' - ע"ע קרקע אינה נגזלת בסעיף "האיסור". | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
'''הגוזל על מנת לאבד''' אינו גזלן {{מקור|ירושלמי}}. אך אם גזל לצורך חבירו - כן נעשה גזלן, אע"פ שאינו לצורך עצמו, משום שעכ"פ הוציא מרשות הנגזל (ורק על מנת לאבד, שלא הוציא כלל מרשות הנגזל - אינו גזלן) {{מקור|גר"ח סטנסיל מעילה כ. סימן "בדין מעילה ע"י שליח", והביא גם את הירושלמי}}. | '''הגוזל על מנת לאבד''' אינו גזלן {{מקור|ירושלמי}}. אך אם גזל לצורך חבירו - כן נעשה גזלן, אע"פ שאינו לצורך עצמו, משום שעכ"פ הוציא מרשות הנגזל (ורק על מנת לאבד, שלא הוציא כלל מרשות הנגזל - אינו גזלן) {{מקור|גר"ח סטנסיל מעילה כ. סימן "בדין מעילה ע"י שליח", והביא גם את הירושלמי}}. | ||
'''הגוזל בשוגג''', השיטה מקובצת כתב שלא עובר משום גזל {{מקור|בבא קמא סט. בשם תלמידי ר"פ, וכן כתב הקצוה"ח כה-א שאדם מועד לעולם נאמר רק על מזיק}}, אך המאירי כתב שהוא כן גזלן {{מקור|בבא קמא צה.}}. | '''הגוזל בשוגג''', השיטה מקובצת כתב שלא עובר משום גזל {{מקור|בבלי:בבא קמא סט. בשם תלמידי ר"פ, וכן כתב הקצוה"ח כה-א שאדם מועד לעולם נאמר רק על מזיק}}, אך המאירי כתב שהוא כן גזלן {{מקור|בבא קמא צה.}}. | ||
'''יהרג ואל יעבור''' - בפשטות גזל הוא יעבור ואל יהרג {{מקור|וכן משמע מתוס' ורא"ש בבא קמא ס:, טור חו"מ שנט}}. אמנם יש כמה דעות שיהרג ואל יעבור {{מקור|רש"י בבא קמא ס: ד"ה ויצילה, ירושלמי עבודה זרה ב-ב, ספר קובץ יסודי התורה ה-ה מביא מדרש, רבי מאיר בכתובות יט. בהו"א. בכל זה דן שדי חמד ח"א א-טז עמוד 17}}. | '''יהרג ואל יעבור''' - בפשטות גזל הוא יעבור ואל יהרג {{מקור|וכן משמע מתוס' ורא"ש בבא קמא ס:, טור חו"מ שנט}}. אמנם יש כמה דעות שיהרג ואל יעבור {{מקור|רש"י בבא קמא ס: ד"ה ויצילה, ירושלמי עבודה זרה ב-ב, ספר קובץ יסודי התורה ה-ה מביא מדרש, רבי מאיר בכתובות יט. בהו"א. בכל זה דן שדי חמד ח"א א-טז עמוד 17}}. | ||