16,530
עריכות
דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בערך זה''' נדון בעניינים המיוחדים לדיני דרבנן. בערך דאורייתא דנו במושג ההפוך - דיני דאורייתא. במהות הדינים דנו בערך מצוות ובערך איסורים. | '''בערך זה''' נדון בעניינים המיוחדים לדיני דרבנן. בערך דאורייתא דנו במושג ההפוך - דיני דאורייתא. במהות הדינים דנו בערך מצוות ובערך איסורים. | ||
'''לדוגמא''', נטילת ידיים {{מקור|שבת יד:}}, איסור ליטול לולב בשבת {{מקור|סוכה מב:}}. | '''לדוגמא''', נטילת ידיים {{מקור|בבלי:שבת יד:}}, איסור ליטול לולב בשבת {{מקור|בבלי:סוכה מב:}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
'''העוסק במצווה דרבנן''' פטור אפילו ממצווה דאורייתא {{מקור|שדי חמד ח"ד ע-מה ד"ה ועוסק, עמוד 436}}, אך הקובץ שיעורים הסתפק בזה {{מקור|ח"ב לב}}. | '''העוסק במצווה דרבנן''' פטור אפילו ממצווה דאורייתא {{מקור|שדי חמד ח"ד ע-מה ד"ה ועוסק, עמוד 436}}, אך הקובץ שיעורים הסתפק בזה {{מקור|ח"ב לב}}. | ||
'''לפני עיוור''' - המכשיל את חבירו באיסור דרבנן, כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור|חגיגה יח.}} כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות {{מקור|עה-ב}} והמנחת חינוך {{מקור|רלב-ד בקומץ המנחה}} כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך {{מקור|שם}} סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא. | '''לפני עיוור''' - המכשיל את חבירו באיסור דרבנן, כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור|בבלי:חגיגה יח.}} כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות {{מקור|עה-ב}} והמנחת חינוך {{מקור|רלב-ד בקומץ המנחה}} כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך {{מקור|שם}} סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא. | ||
'''פסיק רישא''' בדרבנן נחלקו הראשונים האם גם בזה מחמירים כמו בדיני דאורייתא {{מקור|תוס' פסחים כד: אוסרים, רא"ש ומהר"ם חלאווה שם מתירים, וכן נחלקו בזה עוד ראשונים רבים, והמשנה ברורה שטז-יח פסק שאסור, ובשער הציון שם הביא תרומת הדשן שמתיר}}. | '''פסיק רישא''' בדרבנן נחלקו הראשונים האם גם בזה מחמירים כמו בדיני דאורייתא {{מקור|תוס' פסחים כד: אוסרים, רא"ש ומהר"ם חלאווה שם מתירים, וכן נחלקו בזה עוד ראשונים רבים, והמשנה ברורה שטז-יח פסק שאסור, ובשער הציון שם הביא תרומת הדשן שמתיר}}. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
'''חזקה שליח עושה שליחותו''' - נחלקו בה האמוראים: רב נחמן סובר שחזקה זו מועילה רק לדיני דרבנן, ורב ששת סובר שמועילה גם לדיני דאורייתא {{מקור|ערובין לא: לב., ולהלכה נחלקו בזה בעלי התוס' (תוס' ערובין לב. ד"ה רב ששת)}}<ref>בטעמו של רב נחמן הארכנו בערך חזקה שליח עושה שליחותו בסעיף "רב נחמן".</ref>. | '''חזקה שליח עושה שליחותו''' - נחלקו בה האמוראים: רב נחמן סובר שחזקה זו מועילה רק לדיני דרבנן, ורב ששת סובר שמועילה גם לדיני דאורייתא {{מקור|ערובין לא: לב., ולהלכה נחלקו בזה בעלי התוס' (תוס' ערובין לב. ד"ה רב ששת)}}<ref>בטעמו של רב נחמן הארכנו בערך חזקה שליח עושה שליחותו בסעיף "רב נחמן".</ref>. | ||
'''ברירה''' - יש דעות בגמרא {{מקור|ביצה לח.}}, וכן הלכה, שבדרבנן יש ברירה ובדאורייתא לא. בטעם החילוק בין דרבנן לדאורייתא נחלקו המפרשים לשתי שיטות: | '''ברירה''' - יש דעות בגמרא {{מקור|בבלי:ביצה לח.}}, וכן הלכה, שבדרבנן יש ברירה ובדאורייתא לא. בטעם החילוק בין דרבנן לדאורייתא נחלקו המפרשים לשתי שיטות: | ||
@ הר"ן כתב שהוא ספיקא דדינא האם יש ברירה או לא, ולכן מחמירים בדאורייתא ומקילים בדרבנן {{מקור|וכן כתב המידות לחקר ההלכה כב-ח}}, והוסיף החזון איש {{מקור|דמאי טז-ו ד"ה ומיהו (והביא שם את הר"ן)}} שלפי זה במקרה שהברירה לחומרא - נפסוק שבדאורייתא יש ברירה, כדי להחמיר. | @ הר"ן כתב שהוא ספיקא דדינא האם יש ברירה או לא, ולכן מחמירים בדאורייתא ומקילים בדרבנן {{מקור|וכן כתב המידות לחקר ההלכה כב-ח}}, והוסיף החזון איש {{מקור|דמאי טז-ו ד"ה ומיהו (והביא שם את הר"ן)}} שלפי זה במקרה שהברירה לחומרא - נפסוק שבדאורייתא יש ברירה, כדי להחמיר. | ||
@ הים של שלמה {{מקור|הובא בחזון איש שם}} כתב שאינו מדין ספק, אלא שמעיקר הדין אין ברירה, ולכן בדאורייתא אין ברירה אפילו אם הברירה היא לחומרא. ורק בדיני דרבנן הקלו חכמים לסמוך על ברירה {{מקור|ומעין זה כתב השאגת אריה (צ בתחילתו ד"ה מיהו) שהיא קולא שהקלו חכמים לסמוך בשל דבריהם על ברירה, והוסיף שלפי זה הוא רק כשהברירה לקולא, אך כשהברירה לחומרא - נפסוק שאין ברירה בדרבנן, כדי להקל}}. | @ הים של שלמה {{מקור|הובא בחזון איש שם}} כתב שאינו מדין ספק, אלא שמעיקר הדין אין ברירה, ולכן בדאורייתא אין ברירה אפילו אם הברירה היא לחומרא. ורק בדיני דרבנן הקלו חכמים לסמוך על ברירה {{מקור|ומעין זה כתב השאגת אריה (צ בתחילתו ד"ה מיהו) שהיא קולא שהקלו חכמים לסמוך בשל דבריהם על ברירה, והוסיף שלפי זה הוא רק כשהברירה לקולא, אך כשהברירה לחומרא - נפסוק שאין ברירה בדרבנן, כדי להקל}}. | ||