מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מ (משכן הועבר למשכן אוהל מועד: כולל את כל התכונות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg|left|thumb|250px|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]] | [[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg|left|thumb|250px|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]] | ||
'''משכן''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref> | '''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref> | ||
המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - " | המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום מחנות [[שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור|(ספר במדבר,א',נ"ג)}} | ||
==שמות המשכן== | |||
השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור|(שם,ט"ז,ט')}}. | |||
הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref> | |||
==על השם '''משכן העדות'''== | |||
הרב ברוך אשלג כותב במאמר [http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/15252?/heb/content/view/full/15252&main משכן העדות]: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י, משכן העדות, עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. ושם בדעת זקנים מביא דבר אחר, שהיה עדות למשה. כי בשעה שחשדוהו שגנב שקלים ממלאכת המשכן, אמר להם משה, רוצה אני שיהא המשכן עדות וחזר ומנו ומצאו שהושמו בווין לעמודים. | הרב ברוך אשלג כותב במאמר [http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/15252?/heb/content/view/full/15252&main משכן העדות]: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י, משכן העדות, עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. ושם בדעת זקנים מביא דבר אחר, שהיה עדות למשה. כי בשעה שחשדוהו שגנב שקלים ממלאכת המשכן, אמר להם משה, רוצה אני שיהא המשכן עדות וחזר ומנו ומצאו שהושמו בווין לעמודים. | ||
שורה 15: | שורה 24: | ||
==תאור המשכן== | ==תאור המשכן== | ||
[[תמונה:Degem osnis a.jpg|left|thumb|250px|קְלָעִים לֶחָצֵר | [[תמונה:Degem osnis a.jpg|left|thumb|250px|קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר...כָּל-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת - דגם מיכאל אוסניס - קדומים]] | ||
מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: " | מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת '''נֶגֶב-תֵּימָנָה''' קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת... וְכֵן לִפְאַת '''צָפוֹן''' בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ... וְרֹחַב הֶחָצֵר לִ'''פְאַת-יָם''', קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת '''קֵדְמָה מִזְרָחָה''' חֲמִשִּׁים אַמָּה.{{מקור|(ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח)}}. | ||
דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד " | דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מ[[נחשת]] ו"וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם" היו מ[[כסף (מתכת)|כָּסֶף]]. | ||
גובה העמודים היה חמש אמות. העמודים היו חלולים, כפיש כתוב "נבוב לחת" או בתרגום: " חליל לוחין", דהיינו: לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות כמין סדן. ואשר " קלעים" אלו היו "עשויין כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג" (רש"י). | גובה העמודים היה חמש אמות. העמודים היו חלולים, כפיש כתוב "נבוב לחת" או בתרגום: " חליל לוחין", דהיינו: לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות כמין סדן. ואשר " קלעים" אלו היו "עשויין כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג" (רש"י). | ||
שורה 28: | שורה 37: | ||
* "וחשקיהם" - מוקפין היו העמודים בחוטי כסף סביב. ואיני יודע אם על פני כולן, אם בראשם, אם באמצעם. אך יודע אני שחשוק לשון חגורה, שכן מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט יז) ועמו צמד חמורים חבושים, תרגומו חשוקים. | * "וחשקיהם" - מוקפין היו העמודים בחוטי כסף סביב. ואיני יודע אם על פני כולן, אם בראשם, אם באמצעם. אך יודע אני שחשוק לשון חגורה, שכן מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט יז) ועמו צמד חמורים חבושים, תרגומו חשוקים. | ||
בצד מזרח היה פתח המשכן. היו בו רק ששה עמודים (במקום עשרה - בצד הנגדי), שלושה מכל צד. ובאמצע היה מסך " | בצד מזרח היה פתח המשכן. היו בו רק ששה עמודים (במקום עשרה - בצד הנגדי), שלושה מכל צד. ובאמצע היה מסך "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם". ורש"י מבאר: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות. המסך או ה"וילון" הוא מוחזק בשיטה הבאה: על ידי "יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח ו"מיתריהם" - חבלים לקשור (רש"י) | ||
הכיסוי למשכן היה : "את אהלו" - יריעות עזים העשוי לגג ו"את מכסהו" - מכסה עורות האילים והתחשים (רש"י) | הכיסוי למשכן היה : "את אהלו" - יריעות עזים העשוי לגג ו"את מכסהו" - מכסה עורות האילים והתחשים (רש"י) |