מבוקר
8,889
עריכות
יהדות טולדו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות היהודים== | ==תולדות היהודים== | ||
במהלך ימי הביניים , מהמאה ה-5 עד למאה ה-15 היה חצי האי-האיברי מקום מפגש בין בני שלושת הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלם. הייתה זו תקופה, של 800 שנה, של חיים בארץ אחת, תחת אותו שליט, לפי שיטת שלטונו, במציאות כלכלית נתונה ובאוירה חברתית קיימת. בחלקה של התקופה היהודים הסתגלו לקיום בספרד. אבל, בחלק מהזמן הם היו חשופים לאויירה עויינת מצד הציבור הלא-יהודי, בעיקר ראשי ה[[כנסייה]] [[נצרות קתולית|קתולית]] ו[[כומר|כמריה]] והשליטים, כל אחד בהתאם לרקע ה[[דת|דתי]] שלו. | במהלך ימי הביניים , מהמאה ה-5 עד למאה ה-15 היה חצי האי-האיברי מקום מפגש בין בני שלושת הדתות: היהדות, הנצרות והאיסלם. הייתה זו תקופה, של 800 שנה, של חיים בארץ אחת, תחת אותו שליט, לפי שיטת שלטונו, במציאות כלכלית נתונה ובאוירה חברתית קיימת. בחלקה של התקופה היהודים הסתגלו לקיום בספרד. אבל, בחלק מהזמן הם היו חשופים לאויירה עויינת מצד הציבור הלא-יהודי, בעיקר ראשי ה[[כנסייה]] [[נצרות קתולית|קתולית]] ו[[כומר|כמריה]] והשליטים, כל אחד בהתאם לרקע ה[[דת|דתי]] שלו. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
===תחת שלטון הויזיגותים=== | ===תחת שלטון הויזיגותים=== | ||
עדויות על המצאות [[קהילה]] יהודית בטולדו מצויות מהמאה ה-6 . <ref>אגדה אורבנית מיחסת את קביעת שמה של העיר ליהודים . לפיה, מועד ההתיישבות הראשון בעיר היה בשבוע בו קוראים בתורה את [[פרשת תולדות]]. מכאן, נגזר שמה של העיר. מקור: יוסף לפיד, מדריך לפיד דרום אירופה - איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל, צרפת</ref> המלכים [[גותים| - הויזיגותים ]] - הגותים המערביים - קבעו את בירתם בעיר טולדו. המלכים בשיתוף עם ה[[כנסיה]] [[קתולית|הקתולית]] גיבשו את הגזרות נגד היהודים. בועידות ראשי כנסייה ובית המלוכה, שהתקיימו בעיר, דנו גם ביחס שיש לנקוט כלפי היהודים. מלכי הויזיגותים בקשו להכפיף את נתיני הממלכה לכנסייה הקתולית. בשנת [[589]] הוחלט כי הילדים הנולדים לזוג מעורב, יהודי ונוצרייה, יוטבלו לנצרות, וכך נקבע תקדים . כן נגזר על היהודים שלא ישאו במשרות שלטוניות בעיר ולא יקחו לעצמם נשים ועבדים מהנוצרים. | עדויות על המצאות [[קהילה]] יהודית בטולדו מצויות מהמאה ה-6. <ref>[[אגדה אורבנית]] מיחסת את קביעת שמה של העיר ליהודים . לפיה, מועד ההתיישבות הראשון בעיר היה בשבוע בו קוראים בתורה את [[פרשת תולדות]]. מכאן, נגזר שמה של העיר. מקור: יוסף לפיד, מדריך לפיד דרום אירופה - איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל, צרפת</ref> המלכים [[גותים| - הויזיגותים ]] - הגותים המערביים - קבעו את בירתם בעיר טולדו. המלכים בשיתוף עם ה[[כנסיה]] [[קתולית|הקתולית]] גיבשו את הגזרות נגד היהודים. בועידות ראשי כנסייה ובית המלוכה, שהתקיימו בעיר, דנו גם ביחס שיש לנקוט כלפי היהודים. מלכי הויזיגותים בקשו להכפיף את נתיני הממלכה לכנסייה הקתולית. בשנת [[589]] הוחלט כי הילדים הנולדים לזוג מעורב, יהודי ונוצרייה, יוטבלו לנצרות, וכך נקבע תקדים . כן נגזר על היהודים שלא ישאו במשרות שלטוניות בעיר ולא יקחו לעצמם נשים ועבדים מהנוצרים. | ||
בשנת [[613]] המלך סיסבוט (Sisebut) (625 - 612) ציוה על המרת דתם של היהודים . ואלו שלא עשו כן התחייבו בגירוש מהמדינה. היהודים הגיבו על כך ב [[שמד]] המוני ובבריחה ל[[צרפת]]. בשנת [[638]] נקבע בטולדו כי המרת דת תהיה כרוכה בחתימה על שטר ההסכמה , "פלקיטוס" ( placitum), ולא על החוזה המשפטי המקובל ה"פקטום" ( Pactum). השטר החדש היה בתוקף גם ללא רצון החותם. היהודי שחתם עליו נדרש להתחייב לעזוב את מנהגי ה[[יהדות]] מוגדרים, בין השאר, [[מילה]], [[כשרות ]] ולימוד תורה שבעל פה. הגזרות נגד היהודים הגיעו לשיא בשנת [[694]] . בוועידה שנערכה בטולדו החליט המלך "אגיקה" (Egica) (687 - 700) כי היהודים קשרו קשר נגדו עם אחיהם מעבר לים. הוא תבע עונש לבוגדים: המרת דת, מכירת היהודים לעבדים - לאדונים שייבחרו על ידי המלך, כאשר האדונים התבקשו להשגיח על עבדיהם היהודים שינהגו כנוצרים. ילדיהם של העבדים הועברו לחינוך בבתי נוצרים ונקבע כי כאשר יגדלו יינשאו רק לנוצרים. רכוש היהודים הוחרם . לא ברור האם הגזרות הוצאו לפועל | בשנת [[613]] המלך סיסבוט (Sisebut) (625 - 612) ציוה על המרת דתם של היהודים . ואלו שלא עשו כן התחייבו בגירוש מהמדינה. היהודים הגיבו על כך ב [[שמד]] המוני ובבריחה ל[[צרפת]]. בשנת [[638]] נקבע בטולדו כי המרת דת תהיה כרוכה בחתימה על שטר ההסכמה , "פלקיטוס" ( placitum), ולא על החוזה המשפטי המקובל ה"פקטום" ( Pactum). השטר החדש היה בתוקף גם ללא רצון החותם. היהודי שחתם עליו נדרש להתחייב לעזוב את מנהגי ה[[יהדות]] מוגדרים, בין השאר, [[מילה]], [[כשרות ]] ולימוד תורה שבעל פה. הגזרות נגד היהודים הגיעו לשיא בשנת [[694]] . בוועידה שנערכה בטולדו החליט המלך "אגיקה" (Egica) (687 - 700) כי היהודים קשרו קשר נגדו עם אחיהם מעבר לים. הוא תבע עונש לבוגדים: המרת דת, מכירת היהודים לעבדים - לאדונים שייבחרו על ידי המלך, כאשר האדונים התבקשו להשגיח על עבדיהם היהודים שינהגו כנוצרים. ילדיהם של העבדים הועברו לחינוך בבתי נוצרים ונקבע כי כאשר יגדלו יינשאו רק לנוצרים. רכוש היהודים הוחרם . לא ברור האם הגזרות הוצאו לפועל | ||
===ספרד המוסלמית=== | ===ספרד המוסלמית=== | ||
בשנת [[711]] חצה צבא מוסלמי את מיצר [[גיברלטר]] וכבשו את חצי-האי האיברי. שוררת דעה כי יהודי טולידו סייעו למוסלמים לכבוש את העיר בשנת [[715]]. | בשנת [[711]] חצה צבא מוסלמי את מיצר [[גיברלטר]] וכבשו את חצי-האי האיברי. שוררת דעה כי יהודי טולידו סייעו למוסלמים לכבוש את העיר בשנת [[715]]. | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
בשנת [[1085]] נכבשה טולדו על ידי המלך הנוצרי אלפונסו השישי (1109 -1072) (Alfonso) . המוסלמים השאירו לכובשים מערכת שלטון עם [[מינהל]], [[כלכלה]] ו[[חברה]] שהנוצרים החליטו לאמץ. היהודים, אשר הכירו את המערכות ואפילו בנו את חלקם, סיוע בידי הנוצרים . בתמורה, הכובשים הנוצרים העניקו כתבי זכויות למיעוטים ליהודים וגם למוסלמים שנותרו בממלכה הנוצרית. הקהילות היהודיות זכו ליתרונות לעומת אחיהם מעבר ל[[הרי הפירינאים]], כמו ב[[צרפת]]. ביטוי לכך היה באוטונומיה הפנימית שקבלו ,בשיעורי המיסים שחוייבו ובהטבות במסחר בין הארצות שניתן להם. בקהילות הוקמו בתי דין אוטומומיים , ב[[ערבית]] Aljama. בבתי דין אלו דנו בסכסוכים בין חברי הקהילה אך דנו בהם גם בעברות לא-דתיות שנעשו נגד הקהילה חברי הקהילה . בתי הדין הורשו לחרוץ דין מוות על חבריהם. | בשנת [[1085]] נכבשה טולדו על ידי המלך הנוצרי אלפונסו השישי (1109 -1072) (Alfonso) . המוסלמים השאירו לכובשים מערכת שלטון עם [[מינהל]], [[כלכלה]] ו[[חברה]] שהנוצרים החליטו לאמץ. היהודים, אשר הכירו את המערכות ואפילו בנו את חלקם, סיוע בידי הנוצרים . בתמורה, הכובשים הנוצרים העניקו כתבי זכויות למיעוטים ליהודים וגם למוסלמים שנותרו בממלכה הנוצרית. הקהילות היהודיות זכו ליתרונות לעומת אחיהם מעבר ל[[הרי הפירינאים]], כמו ב[[צרפת]]. ביטוי לכך היה באוטונומיה הפנימית שקבלו ,בשיעורי המיסים שחוייבו ובהטבות במסחר בין הארצות שניתן להם. בקהילות הוקמו בתי דין אוטומומיים , ב[[ערבית]] Aljama. בבתי דין אלו דנו בסכסוכים בין חברי הקהילה אך דנו בהם גם בעברות לא-דתיות שנעשו נגד הקהילה חברי הקהילה . בתי הדין הורשו לחרוץ דין מוות על חבריהם. | ||
דוגמא להצלחת שילוב היהודים בהנהגת המדינה הייתה בטולדו. הרופא היהודי, יוסף הנשיא בן פרוציאל {Ferruzial) היה לרופא המלך אלפונסו השישי ושל כובש העיר טולדו ליאון. הוא רכש השפעה רבה בתצרו של המלך. רבי יהודה הלוי, בן תקופתו הרבה לדבר בשבחו של החצרן התקיף הזה ועמד על פעילותו לטובת אחיו היהודים | דוגמא להצלחת שילוב היהודים בהנהגת המדינה הייתה בטולדו. הרופא היהודי, יוסף הנשיא בן פרוציאל {Ferruzial) היה לרופא המלך אלפונסו השישי ושל כובש העיר טולדו ליאון. הוא רכש השפעה רבה בתצרו של המלך. רבי יהודה הלוי, בן תקופתו הרבה לדבר בשבחו של החצרן התקיף הזה ועמד על פעילותו לטובת אחיו היהודים. | ||
בטולדו עסקו היהודים בצד הנוצרים גם בתרגומם של יצירות פילוסופיות, מדעיות ותרבותיות מערבית לקסטיליאנית וללטינית. התרגומים בוצעו במסגרת "אסכולת המתרגמים" שהקים ה[[ארכיהגמון]] ריימונדו דה סובטאט שכיהן בטולדו בשנם 1152 - 1125. פעילות זו באה לשיא בימי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה (1252 - 1284) המכונה המלומן (El saboi) בספרדית. | בטולדו עסקו היהודים בצד הנוצרים גם בתרגומם של יצירות פילוסופיות, מדעיות ותרבותיות מערבית לקסטיליאנית וללטינית. התרגומים בוצעו במסגרת "אסכולת המתרגמים" שהקים ה[[ארכיהגמון]] ריימונדו דה סובטאט שכיהן בטולדו בשנם 1152 - 1125. פעילות זו באה לשיא בימי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה (1252 - 1284) המכונה המלומן (El saboi) בספרדית. | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
===חכמי טולדו=== | ===חכמי טולדו=== | ||
מפעם לפעם תושבי המקום, בעיקר בישובים העירוניים, התנכלו ליהודים. ה[[רי"ף]] מזכיר רדיפות שהיו בשנת [[1090]]. זכויות היהודים הוגבלו בשנת [[1108]] . בטולדו נרצחו יהודים, וביניהם ר' שלמה בן פריצולה, השר בחצרו של המלך. מעמדם של היהודים בחצרו של אלפונסו השמיני הביאה לכך שההמון הוציא את זעמו של השליט כלפי היהודים, אשר היו מהם ששרתו בחצרו. בשנת | מפעם לפעם תושבי המקום, בעיקר בישובים העירוניים, התנכלו ליהודים. ה[[רי"ף]] מזכיר רדיפות שהיו בשנת [[1090]]. זכויות היהודים הוגבלו בשנת [[1108]] . בטולדו נרצחו יהודים, וביניהם ר' שלמה בן פריצולה, השר בחצרו של המלך. מעמדם של היהודים בחצרו של אלפונסו השמיני הביאה לכך שההמון הוציא את זעמו של השליט כלפי היהודים, אשר היו מהם ששרתו בחצרו. בשנת 1219 נקבע [[מס גולגולת]] על היהודים . בשנת 1290 המס על היהודים היוו כמעט מחצית מההכנסות ממיסים בטולדו. | ||
עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולדו נולדו וחיו: | עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולדו נולדו וחיו: | ||
* ר' [[אברהם אבן עזרא|אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא]] (ראב"ע) | * ר' [[אברהם אבן עזרא|אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא]] (ראב"ע) 1092 או 1093 - 1164 אשר היה [[משורר]], [[בלשן]], [[פרשני המקרא|פרשן המקרא]] ו[[פילוסוף]]. ועסק גם ב[[אסטרולוגיה]], שהביאה אותו גם לעיסוק ב[[מתמטיקה]] וב[[אסטרונומיה]]. | ||
* [[רבי יהודה הלוי]] (ריה"ל), נולד בשנת 1075. היה תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של ה[[יהדות]] ב[[ימי הביניים]]. נפטר, לפי הסברה, בשנת | * [[רבי יהודה הלוי]] (ריה"ל), נולד בשנת [1075. היה תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של ה[[יהדות]] ב[[ימי הביניים]]. נפטר, לפי הסברה, בשנת 1140 לאחר שעזב את [[מצרים]] ןעלה ל[[ארץ-ישראל]]. | ||
* [[אברהם אבן דאוד|הראב"ד הראשון]] | * [[אברהם אבן דאוד|הראב"ד הראשון]] 1125 1198 מוצאו היה מ[[קורדובה]] , התיישב בטולדו ונפטר בה. הוא היה [[היסטוריון]], [[פילוסוף]] ו[[אסטרונום]] . | ||
* רבנו [[אשר בן יחיאל|הרא"ש]] | * רבנו [[אשר בן יחיאל|הרא"ש]] 1250 - 1327 - מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] וה[[פוסק|פוסקים]] ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ה[[הלכה]] היהודית. הוא התיישב בטולדו בסביבות שנת 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. | ||
* בנו רבי [[יעקב בן אשר|יעקב]] , בנו השלישי של הרא"ש. נולד באשכנז קרוב לשנת 1270. בשנת [[1305]] בא עם אביו לטולדו.מכונה על פי רוב '''בעל הטורים''' על שם ספר ההלכה שכתב, [[ארבעה טורים]], | * בנו רבי [[יעקב בן אשר|יעקב]] , בנו השלישי של הרא"ש. נולד באשכנז קרוב לשנת 1270. בשנת [[1305]] בא עם אביו לטולדו.מכונה על פי רוב '''בעל הטורים''' על שם ספר ההלכה שכתב, [[ארבעה טורים]], | ||
שהוא ספר הלכה מרכזי, על פיו נתחבר ה"שלחן ערוך", וכן "ספר הרמזים" ופירוש לתורה. | שהוא ספר הלכה מרכזי, על פיו נתחבר ה"שלחן ערוך", וכן "ספר הרמזים" ופירוש לתורה. | ||
ככלל, בשלהי ימי הביניים, | ככלל, בשלהי ימי הביניים, המאה ה-13 מעמדם המשפטי של היהודים בחוקי הממלכות הנוצריות היה מוכר והם זכו לאוטונומיה שיפוטית . סטטוס זה התקיים בממלכות [[קסטיליה]] , כולל בטולדו , [[אראגון]] , [[נבארה]] ן[[פורטוגל]] . יהודים הוגדרו אלה אשר החזיקו ב[[תורה |תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]] והיו מאורגנים בקהילות <ref name=meu>מקור: '''עליזה מיוחס''' </ref> | ||
==סופה של הקהילה== | ==סופה של הקהילה== | ||
ב[[המאה ה-13|המאה ה-13]] עדין שררה בקרב השליטים הקתוליים של ספרד, כמו ב"יעקב הראשון" - מלך אראגון, ואלפונסו ה-10 - שישב בטולדו הדעה כי ניתן לשכנע את היהודים להמיר את דתם אם "יציגו הוכחות לאמיתותה של הדת הנוצרית". בחיבורו של אלפונסו ה-10 '''המלומד''' "מחזור השירים של מריה הקדושה" (Cantigas da Santa Maria) הוא מציג גישה אופטימית זו <ref name=meu/>. בתקופה זו גם התבססה הכנסייה הקתולית והדבר בא לידי ביטוי ב[[ועידת לטראן]] [[1215]]. | |||
מאז אמצע המאה ה-13 חל שינוי ביחס ליהודים. נשמע קולם של הנזירים המנדיקנטים (Fratres memdicantes) שמסדריהם היו "הדומיניקני" וה"פרנציסקני". שני המסדרים הובילו את ההסתה נגד היהודים. הם שללו את זכות קיומם בקרב החברה הנוצרית. במטרה להמיר את דתם , היהודים חוייבו להאזין לדרשות הכפויות של הנזירים. החשיבה הבסיסית הייתה כי "היהודי טועה, הולך בחושך ולכן מושחת. תפקיד הנצרות היא לחנך אותו, להראות לו את האור ואז הוא יימלא תפקיד חיובי בחברה. | מאז אמצע המאה ה-13 חל שינוי ביחס ליהודים. נשמע קולם של הנזירים המנדיקנטים (Fratres memdicantes) שמסדריהם היו "הדומיניקני" וה"פרנציסקני". שני המסדרים הובילו את ההסתה נגד היהודים. הם שללו את זכות קיומם בקרב החברה הנוצרית. במטרה להמיר את דתם , היהודים חוייבו להאזין לדרשות הכפויות של הנזירים. החשיבה הבסיסית הייתה כי "היהודי טועה, הולך בחושך ולכן מושחת"<ref name=meu/>. תפקיד הנצרות היא לחנך אותו, להראות לו את האור ואז הוא יימלא תפקיד חיובי בחברה. | ||
מאמצע המאה ה-14 חל שינוי ביחס ליהודים. יהודי קסטיליה, וטולדו בכללם, חוייבו לשאת סימן (senal) על בגדיהם. בשנת 1336 החלו מהומות נגד היהודים בעקבות מאבק בין חצרנים בממלכת קסטיליה אשר אחד מהם היה יהודי, דון יוסף דה אסיחה (Ecija), והשני נוצרי. האחרון הציע להכביד את המיסים על יהודי הממלכה ואף לגרשם כליל . | מאמצע [[המאה ה-14]] חל שינוי ביחס ליהודים. יהודי קסטיליה, וטולדו בכללם, חוייבו לשאת סימן (senal) על בגדיהם. בשנת 1336 החלו מהומות נגד היהודים בעקבות מאבק בין חצרנים בממלכת קסטיליה אשר אחד מהם היה יהודי, דון יוסף דה אסיחה (Ecija), והשני נוצרי. האחרון הציע להכביד את המיסים על יהודי הממלכה ואף לגרשם כליל . | ||
יורשו של אלפונסו ה-10 היה המלך פדרו. על מעמד היהודים תעיד העובדה שבבחצרו היה שר אוצר יהודי, דון שמואל הלוי. הוא שמואל הלוי שהקים בשנת 1357 את בית הכנסת המפואר "אל-טרנסיטו". מעמדו היה איתן עד שבשנת 1361 נאסר באשמת מעילה ומת בכלא. | יורשו של אלפונסו ה-10 היה המלך פדרו. על מעמד היהודים תעיד העובדה שבבחצרו היה שר אוצר יהודי, דון שמואל הלוי. הוא שמואל הלוי שהקים בשנת 1357 את בית הכנסת המפואר "אל-טרנסיטו". מעמדו היה איתן עד שבשנת 1361 נאסר באשמת מעילה ומת בכלא. | ||
בשנת 1355 נערכו פרעות ביהודי טולדו, וכאלף יהודים נטבחו. היה זה האות הראשון לפתיחת תקופה חדשה בתולדות הקהילה היהודית. בשנת | בשנת 1355 נערכו פרעות ביהודי טולדו, וכאלף יהודים נטבחו. היה זה האות הראשון לפתיחת תקופה חדשה בתולדות הקהילה היהודית. בשנת 1391 התרחשו [[גזירות קנ"א]], בהם נהרגו אלפי יהודים ובתי כנסת חוללו והפכו לכנסיות והתרחשה תנועת ההמרה המונית לנצרות נוצרה בעיה חדשה. ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] הצורך להטמיע את הנוצרים החדשים ממוצא יהודי בחברה הנוצרית המקומית. | ||
לאחר הפרעות ממלכת קסטיליה בקשה לייצב את הסדר הציבורי. במקביל, הקהילות היהודיות ניסה להיבנות מחדש. בשנת 1432 הרב אברהם בנבנישתי יזם את פירסום [[תקנות ויאדוליד]], אשר ניסו לגבש מחדש את הקהילה היהודית. | לאחר הפרעות ממלכת קסטיליה בקשה לייצב את הסדר הציבורי. במקביל, הקהילות היהודיות ניסה להיבנות מחדש. בשנת 1432 הרב אברהם בנבנישתי יזם את פירסום [[תקנות ויאדוליד]], אשר ניסו לגבש מחדש את הקהילה היהודית. | ||
ערב גירוש ספרד מספר יהודי קסטיליה נאמד במאה אלף <ref>לפי ההיסטוריון הספרדי לואיס סוארס פרננדס</ref> . מצבם הלך והורע: הסתה נגדם גברה והגזרות חדשות נוספו לבקרים. אך עדין נשמרה ההשפעה היהודיצ[ת בבית המלוכה. אפילו קשרי התרבות נמשכו. ספר תנ"ך שתורגם לספרדית, הקרוי "התנ"ך של אלבה" (Alba) כלל פירוש של רבי משה אראחל (Arragel) מ[[גואדלאחרה]] וכן 334 עיטורים של נצירים פרנציסקנים מטולדו. בציורים האלה הופיעה דמותו של הרב עוטה לבוש יהודי ועונד את הסימן המזהה את היהודים שהיה נהוד באותה עת. עם זאת ניתנה הרשות לצטט מסורות יהודיות ועצם שיתוף הפעולה עם הפרנציסקנים העיד את המשך קיום קשרי התרבות בשנת 1432 - 60 שנה לפני גירוש ספרד. | ערב גירוש ספרד מספר יהודי קסטיליה נאמד במאה אלף <ref>לפי ההיסטוריון הספרדי לואיס סוארס פרננדס name=meu/></ref>. מצבם הלך והורע: הסתה נגדם גברה והגזרות חדשות נוספו לבקרים. אך עדין נשמרה ההשפעה היהודיצ[ת בבית המלוכה. אפילו קשרי התרבות נמשכו. ספר תנ"ך שתורגם לספרדית, הקרוי "התנ"ך של אלבה" | ||
(Alba) כלל פירוש של רבי משה אראחל (Arragel) מ[[גואדלאחרה]] וכן 334 עיטורים של נצירים פרנציסקנים מטולדו. בציורים האלה הופיעה דמותו של הרב עוטה לבוש יהודי ועונד את הסימן המזהה את היהודים שהיה נהוד באותה עת. עם זאת ניתנה הרשות לצטט מסורות יהודיות ועצם שיתוף הפעולה עם הפרנציסקנים העיד את המשך קיום קשרי התרבות בשנת 1432 - 60 שנה לפני גירוש ספרד. | |||
היחס כלפי ה"נוצרים החדשים" - הקונברסו (converso) רחש בוז וחשדות. משורר נוצרי, ממוצא יהודי מקסטיליה כתב כי לעולם לא יוכל למחוק את עקבותיו היהודים. הם היו אלמנט דחוי בחברה והיה זה עניין של זמן עד אשר ייבוא הדבר לידי ביטוי בפועל. עוד צעד לקראת סיום הפרק היהודי של טולדו היה בשנות ה-80 של המאה ה-15 . הוקם המוסד לחקירה דתית, הידוע בשמו ה[[אינקוויזיציה]] .בשנת 1485 האיקוויזיטורים העבירו את מושבם לטולדו. | היחס כלפי ה"נוצרים החדשים" - הקונברסו (converso) רחש בוז וחשדות. משורר נוצרי, ממוצא יהודי מקסטיליה כתב כי לעולם לא יוכל למחוק את עקבותיו היהודים. הם היו אלמנט דחוי בחברה והיה זה עניין של זמן עד אשר ייבוא הדבר לידי ביטוי בפועל. עוד צעד לקראת סיום הפרק היהודי של טולדו היה בשנות ה-80 של המאה ה-15 . הוקם המוסד לחקירה דתית, הידוע בשמו ה[[אינקוויזיציה]] .בשנת 1485 האיקוויזיטורים העבירו את מושבם לטולדו. | ||
| שורה 98: | שורה 97: | ||
בבית הכנסת יש 24 עמודי-תמך. מעל מיקומו של ארון הקודש תלוי צלב גדול. | בבית הכנסת יש 24 עמודי-תמך. מעל מיקומו של ארון הקודש תלוי צלב גדול. | ||
הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעיסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת [[חדר הסעודה האחרונה]] שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||