16,530
עריכות
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
בדינים שונים '''מצוות צריכות כוונה''' (לחלק מהדעות {{מקור|ברכות יג.}}). ומצוות לא תעשה כגון "עונתה לא יגרע" - לדרך פיקודיך {{מקור|הקדמה ב}} צריכות כוונה (לדעה שמצוות צריכות כוונה), ולדרך המלך {{מקור|דעות ג-א בתחילתו}} בזה לכו"ע אין צריך כוונה {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-עד עמוד 145}}. | בדינים שונים '''מצוות צריכות כוונה''' (לחלק מהדעות {{מקור|בבלי:ברכות יג.}}). ומצוות לא תעשה כגון "עונתה לא יגרע" - לדרך פיקודיך {{מקור|הקדמה ב}} צריכות כוונה (לדעה שמצוות צריכות כוונה), ולדרך המלך {{מקור|דעות ג-א בתחילתו}} בזה לכו"ע אין צריך כוונה {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-עד עמוד 145}}. | ||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
'''העוסק במצווה פטור מן המצווה''', אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו {{מקור|שדי חמד ח"ד ע-סז עמוד 441}}. | '''העוסק במצווה פטור מן המצווה''', אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו {{מקור|שדי חמד ח"ד ע-סז עמוד 441}}. | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
'''עשה ולא תעשה''' - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר {{מקור|משנת חכמים בפתיחה, הביאו מנחת חינוך סוף מצווה ח. ותלוי במחלוקת האם מה שעשה דוחה לא תעשה הוא הותרה או דחויה: אם דחויה - מוכח שעשה חמור יותר, ולכן דוחה את הלא תעשה, אך אם הותרה - אפשר שהלא תעשה חמור יותר, אלא שכשיש עשה הוא הותר}}<ref>המחלוקת הובאה בערך [[עשה דוחה לא תעשה#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>{{מקור|}}.'''לאו הבא מכלל עשה''' דנו האחרונים האם נחשב עשה או לאו {{מקור|בית האוצר ח"א א-ז (כלל מ): עשה, ובסופו כתב בדעת הירושלמי (סנהדרין ז-יא) שהוא לאו. גריפ"פ (לא תעשה רסד, רצא. בדפיו ד"ה והשתא) בדעת תוס' רי"ד ועוד ראשונים: לאו}}. | '''עשה ולא תעשה''' - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר {{מקור|משנת חכמים בפתיחה, הביאו מנחת חינוך סוף מצווה ח. ותלוי במחלוקת האם מה שעשה דוחה לא תעשה הוא הותרה או דחויה: אם דחויה - מוכח שעשה חמור יותר, ולכן דוחה את הלא תעשה, אך אם הותרה - אפשר שהלא תעשה חמור יותר, אלא שכשיש עשה הוא הותר}}<ref>המחלוקת הובאה בערך [[עשה דוחה לא תעשה#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>{{מקור|}}.'''לאו הבא מכלל עשה''' דנו האחרונים האם נחשב עשה או לאו {{מקור|בית האוצר ח"א א-ז (כלל מ): עשה, ובסופו כתב בדעת הירושלמי (סנהדרין ז-יא) שהוא לאו. גריפ"פ (לא תעשה רסד, רצא. בדפיו ד"ה והשתא) בדעת תוס' רי"ד ועוד ראשונים: לאו}}. | ||
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|כתובות נ.}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ: | '''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|בבלי:כתובות נ.}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ: | ||
@ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש. | @ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש. | ||
@ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה. | @ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה. |
עריכות