קניינים דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''לדוגמא''', קניין ארבע אמות, מעמד שלושתן, וכן משיכה במטלטלין (לרבי יוחנן {{מקור|בבא מציעא מז:}}).

'''האם מועיל לדאורייתא''' - נחלקו הראשונים האם קניין דרבנן מועיל לדיני דאורייתא, למשל לקדש אשה בכסף שהקנה לה במעמד שלושתן - האם קניין מעמד שלושתן, שמקורו מדרבנן, יקנה את החפץ מדאורייתא, והאשה תהיה מקודשת {{מקור|אבני מילואים כח-לג: רמב"ן וב"י - מועיל לדאורייתא, רש"י, רמב"ם, ר' ירוחם, טור - לא מועיל לדאורייתא. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה הנה שרש: רש"י, רי"ף, ר"ן - מועיל לדאורייתא, תוס' - לא מועיל לדאורייתא. וכן דנו בזה מחנה אפרים מכירה ב וקהילות יעקב בבא מציעא לו. וספר המקנה לג-טו הביא כמה מקורות בעניין זה}}.

@ לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים {{מקור|חזון איש חו"מ כב ד"ה כלל גדול}}<ref>הובא עם החולקים עליו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס בין מעשה הקניין לבין הדעת לקניין.</ref>.

@ לשיטת השערי יושר {{מקור|ג-ג וה-א}} שכל דיני ממונות תלויים בסברת האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>") אפשר לבאר שיועיל משום שמסברא קנוי לו (כמו שביאר שם לעניין סיטומתא).

'''כשהאדם אינו בר קניין''', כגון קטן, לכו"ע קנייניו לא מועילים לדאורייתא, שחכמים לא יכולים לעשות את הקנאתו להקנאה {{מקור|מחנה חיים ח"ב יו"ד נז, הובא בספר המקנה לג-טו אות ה}}.

'''הפקעה מדרבנן של קניין''' - כאשר חכמים הפקיעו קניין, כגון קניין כסף במטלטלין, דנו האם הם הפקיעו את הקניין מעיקרו שאינו מועיל כלל, או שהוא מועיל, ורק אחרי שקנה הוא מתבטל מדין הפקר בית דין {{מקור|קובץ שיעורים פסחים קלה}}.'''משיכה במטלטלין''' - חידש התורת משה {{מקור|לבעל החתם סופר, חוקת ד"ה אם}} שאת התקנה שמטלטלין נקנים במשיכה ולא במעות תיקן משה רבנו.

'''בסעיף זה''' נפרט לגבי כל קניין האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|וכמעט בכולם היא מחלוקת המפרשים, כדלקמן}}:  

'''מחלוקת יסודית בזה''' היא מחלוקת החינוך והמנחת חינוך: החינוך {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק}} כתב שכסף, שטר, חזקה, הגבהה, משיכה ומסירה הם מדרבנן, והפסוקים הם רק אסמכתא. אמנם המנחת חינוך {{מקור|שם [יב]}} כתב שכסף, שטר, חזקה, חליפין וחצר הם מדאורייתא.

'''מעמד שלושתן''' - מדרבנן {{מקור|גיטין יג:}}.

'''קניין ארבע אמות''' - מדרבנן, שתיקנוהו כדי שלא יריבו על המציאות {{מקור|בבא מציעא יא.}}.

'''הפקר בית דין הפקר''' - מדאורייתא {{מקור|שו"ת הרשב"א תשעה, התשובות המיוחסות לרשב"א רנו, חתם סופר או"ח קיז בסופו, מקור חיים תמח-ט ד"ה וגם יש תקנה}}.

'''חליפין''' - נחלקו האם הן דאורייתא {{מקור|רמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם סוף שורש ב, מנחת חינוך}}<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית‎.</ref> {{מקור|שלו-יב, ארעא דרבנן תקפב (הובא בשדי חמד ח"ב עמוד 406 ד"ה חליפין)}}, דרבנן {{מקור|רדב"ז בתשובות החדשות תקג, והשדי חמד שם כתב בדעת התוס' שלא פשוט להם שמדאורייתא, דאפשר שהוא דרבנן. וספר המקנה (כז-ה ד"ה אם) ותורת הקניינים (ח"א עמוד קמ) דנו האם מדאורייתא או מדרבנן}}, או מנהג {{מקור|דבר אברהם ח"א א}}.

'''אודיתא''' - נחלקו המפרשים האם הוא מדרבנן {{מקור|שו"י תמח, וספר המקנה ו-א הביאו ודן בזה. וכן כתב הקצוה"ח קצד-ג בשם תוס' בבא קמא קד ד"ה אגב}} או מדאורייתא {{מקור|תורת הקניינים ח"ב עמוד ערב הביא מחלוקת בזה}}.

'''סיטומתא''' - נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן {{מקור|שו"ת הרמ"א פז, נתיבות המשפט קפד: דרבנן. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה נמצא, דבר אברהם ח"א א-א, קובץ שיעורים קידושין עט: דאורייתא}}.  

'''משיכה''' - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם מועילה מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|בבא מציעא מז:}}<ref>הארכנו בביאור מחלוקתם בערך [[משיכה#מקור_וטעם]].</ref>.

'''כסף במטלטלין''' - נחלקו אמוראים: לריש לקיש לא מועיל אפילו מדאורייתא, ולרבי יוחנן מדאורייתא מועיל ורק חכמים גזרו שלא יועיל {{מקור|בבא מציעא מז:}}. והלכה כרבי יוחנן<ref>הארכנו בביאור מחלוקתם בערך [[כסף במטלטלין#מקור_וטעם]].</ref>.

'''מסירה''' - החינוך<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית‎.</ref> {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק}} והרמב"ם {{מקור|ספר המצוות עשה רמה}} כתבו שהיא מדרבנן. והפני יהושע {{מקור|קידושין כה: ד"ה משנה}} כתב שמסירה כמשיכה, ותלוי במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש האם משיכה מדאורייתא או מדרבנן<ref>דנו באריכות במחלוקתם בערך [[‎משיכה#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>.

'''הגבהה''' - כתבו הראשונים {{מקור|תוס', רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כו., רמב"ם בספר המצוות עשה רמה, הביאם השדי חמד ח"ב עמוד 185 ד"ה הגבהה. וכן כתב החינוך}}<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית‎.</ref> {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק}} שהיא מדרבנן, ולדעות שמשיכה מדאורייתא, אף הגבהה מדאורייתא {{מקור|רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כה. וכן כתב הפני יהושע קידושין כה: ד"ה משנה}}. אך המשובב נתיבות {{מקור|עב-ל בסופו}} כתב שאפילו רבי יוחנן שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן, מודה שהגבהה מדאורייתא.

'''אגב''' - נחלקו המפרשים האם הוא רק מדרבנן {{מקור|תוס' רא"ש ורשב"א בבא קמא יב., רא"ש בבא קמא צו, וכן כתב שער המלך מכירה פרק כב בשם רובא דרבוותא}} והפסוק הוא רק אסמכתא {{מקור|תוס' בבא קמא יב. ד"ה מנא}}, או שהוא מדאורייתא {{מקור|תוס' קידושין ה., ריטב"א קידושין כז:, וספר המקנה א-ז דן במחלוקת זו, ושם א-ח הביא אחת עשר מקורות לשיטות שסוברות שמדאורייתא}}.

'''קניין יד''' - בפשטות מדאורייתא {{מקור|מחנה אפרים משיכה ב בסופו בהשמטה, וכן הביא תורת הקניינים ח"ב עמוד קפט מרוב הפוסקים}}, שהרי מועיל לגט מדאורייתא {{מקור|פרי משה קניינים כב-א סוף ד"ה ולכאורה}}. אך לרבי יוחנן שמשיכה קונה רק מדרבנן, ומדאורייתא מטלטלין נקנים רק בכסף, יש אומרים שגם יד תקנה מטלטלין רק מדרבנן {{מקור|הביאם תורת הקניינים ח"א עמוד רכב}}<ref>כמו כן נחלקו לגבי חצר, הובאו בערך [[‎חצר#מקור_וטעם]] ד"ה מקורו.</ref>{{מקור|}}. וכן הקצוה"ח {{מקור|קצח-א}} כתב בדעת הרמב"ן שהוא מדרבנן.

'''מכירת שטרות''' - יש מחלוקת גדולה בראשונים האם היא מדרבנן {{מקור|תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני, רי"ף שם, רמב"ם מכירה פרק ו}} או מדאורייתא {{מקור|ר"ת בתוס' שם}}.

'''דברים הנקנים באמירה''' - נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א}}.