16,530
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''חנוכה''' הוא חג של שמונה הימים המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבעו ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה|הדלקת נר בלילות החג]] לזכר [[ניסי חנוכה|ניסים שארעו באותם ימים]]. | '''חנוכה''' הוא חג של שמונה הימים המתחילים בכ"ה ב[[כסלו]], שנקבעו ע"י [[חכמים]] לימי [[הלל]] והודאה ו[[נר חנוכה|הדלקת נר בלילות החג]] לזכר [[ניסי חנוכה|ניסים שארעו באותם ימים]]. | ||
== רקע כללי == | == רקע כללי == | ||
[[הרמב"ם]] {{מקור|פ"ג מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ג}} כתב: | [[הרמב"ם]] {{מקור|(פ"ג מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ג)}} כתב: | ||
:"ב[[בית שני]] כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו ל[[היכל]] ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות. וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו [[חשמונאים|בני חשמונאי]], ה[[כהן גדול|כהנים הגדולים]], והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו [[מלך]] מן [[כהן|הכהנים]] וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. | :"ב[[בית שני]] כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו ל[[היכל]] ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות. וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו [[חשמונאים|בני חשמונאי]], ה[[כהן גדול|כהנים הגדולים]], והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו [[מלך]] מן [[כהן|הכהנים]] וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
== שתי גישות בהסתכלות על חנוכה == | == שתי גישות בהסתכלות על חנוכה == | ||
====דעת בעל הטורים==== | ====דעת בעל הטורים==== | ||
לעומת הרמב"ם {{מקור|הנ"ל}} רבנו יעקב בן הרא"ש, בעל [[הטור]]ים {{מקור|או"ח ר"ס עתר}}, מציג את הדברים בצורה אחרת , כדלקמן: | לעומת הרמב"ם {{מקור|(הנ"ל)}} רבנו יעקב בן הרא"ש, בעל [[הטור]]ים {{מקור|(או"ח ר"ס עתר)}}, מציג את הדברים בצורה אחרת , כדלקמן: | ||
:"מאי חנוכה [מה עניינו]? דתניא [שלמדנו] בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא [שמונה]... שכשנכנסו גוים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה – פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים בהודאה". | :"מאי חנוכה [מה עניינו]? דתניא [שלמדנו] בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא [שמונה]... שכשנכנסו גוים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה – פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים בהודאה". | ||
המקור לניסוח הוא ב[[גמרא]] {{מקור|[[מסכת שבת|שבת]] כא:}} כאשר הנושא בכללו הוא הדלקת נרות. | המקור לניסוח הוא ב[[גמרא]] {{מקור|([[מסכת שבת|שבת]] כא:)}} כאשר הנושא בכללו הוא הדלקת נרות. | ||
[[ הרב דוד בר-חיים]] ב[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7939 מאמרו על הנושא:'''חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה ?'''] באתר ערוץ שבע מבחין בין שתי הגישות וקובע:"תלוי את מי שואלים: בני ארץ ישראל או בני הגולה. ובניסוח אחר: הרמב"ם או הטור". | [[ הרב דוד בר-חיים]] ב[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7939 מאמרו על הנושא:'''חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה ?'''] באתר ערוץ שבע מבחין בין שתי הגישות וקובע:"תלוי את מי שואלים: בני ארץ ישראל או בני הגולה. ובניסוח אחר: הרמב"ם או הטור". | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
== השמטתו מהמשנה == | == השמטתו מהמשנה == | ||
רבים תמהו מדוע [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] הזכיר ב[[משנה]] את חנוכה רק בהקשרים צדדיים לחלוטין<ref>{{מקור|ר' ביכורים פ"א מ"ו, ראש השנה פ"א מ"ג, תענית פ"ב מ"י, מגילה פ"ג מ"ד ומ"ו, מועד קטן פ"ג מ"ט.}}</ref>, השמיט את עיקרי דיניו ולא סידר את הלכותיו במסכת מיוחדת או לפחות במקום מרוכז? | רבים תמהו מדוע [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] הזכיר ב[[משנה]] את חנוכה רק בהקשרים צדדיים לחלוטין<ref>{{מקור|(ר' ביכורים פ"א מ"ו, ראש השנה פ"א מ"ג, תענית פ"ב מ"י, מגילה פ"ג מ"ד ומ"ו, מועד קטן פ"ג מ"ט.)}}</ref>, השמיט את עיקרי דיניו ולא סידר את הלכותיו במסכת מיוחדת או לפחות במקום מרוכז? | ||
* הרמב"ם {{מקור|בהקדמתו לפירוש המשנה}} תולה זאת בפירסומם של הלכות חנוכה. | * הרמב"ם {{מקור|(בהקדמתו לפירוש המשנה)}} תולה זאת בפירסומם של הלכות חנוכה. | ||
* יש שכתבו שרבי עשה זאת כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את המלוכה המיועדת לזרע [[דוד]] {{מקור| (פורסם באינטרנט<ref>[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט|פינת הידעת ערב חנוכה]]</ref> בשם טעמי המנהגים עמ' שסה בשם החתם סופר)}}. | * יש שכתבו שרבי עשה זאת כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את המלוכה המיועדת לזרע [[דוד]] {{מקור|( (פורסם באינטרנט<ref>[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט|פינת הידעת ערב חנוכה]]</ref> בשם טעמי המנהגים עמ' שסה בשם החתם סופר))}}. | ||
* יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת רומא, לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כענין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור|יסוד המשנה ועריכה, הרב ראובן מרגליות, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב}}. | * יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת רומא, לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כענין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור|(יסוד המשנה ועריכה, הרב ראובן מרגליות, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב)}}. | ||
* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור|הרב יעקב לבנון שליט"א סיפר ש'''[[הרב דב ליאור]]''' שליט"א בצערותו אמר תירוץ זה בפני [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] זצ"ל, וקילסו מאוד; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' תרע אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם '''[[רבי צדוק הכהן]] מלובלין''' זצ"ל}}. | * יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור|(הרב יעקב לבנון שליט"א סיפר ש'''[[הרב דב ליאור]]''' שליט"א בצערותו אמר תירוץ זה בפני [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] זצ"ל, וקילסו מאוד; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' תרע אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם '''[[רבי צדוק הכהן]] מלובלין''' זצ"ל)}}. | ||
==השימוש בשמן זית מה"שביעית"== | ==השימוש בשמן זית מה"שביעית"== | ||