יובל: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בשנה החמישים הקרקעות חוזרות לבעליהם הראשונים, והעבדים משתחררים''' {{מקור|הסוגיא בדין עבד בקידושין טו., הסוגיות בדין קרקעות בערכין כה. והלאה}}'''.'''

'''מקורו''' מפורש בתורה - "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" {{מקור|ויקרא כה-י}}.

'''במהותו''' חקרו האם מכירת השדה היא לתמיד, וביובל יוצא מהלוקח אל המוכר, או שמתחילה המכירה היא רק עד היובל {{מקור|המידות לחקר ההלכה ב-לו}}.

'''המוכר שדהו בשנת היובל''', מכורה ויוצאה (לדעת רב, ושמואל חולק) {{מקור|בבלי:ערכין כט:}}. וחקר הקובץ שיעורים האם היא כמתנה על מנת להחזיר, או שקניינה נפקע מייד ממילא {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ג}}.

'''מקורו''' מפורש בשלושה פסוקים {{מקור|בבלי:קידושין טו.}}:  

@ "עד שנת היובל יעבוד עמך" {{מקור|ויקרא כה-מ}} - במוכר עצמו.

@ "עד שנת היובל יעבוד עימך. וגו' ושב אל משפחתו" {{מקור|ויקרא כה-מ}} - במכרוהו בית דין.

@ "יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" {{מקור|ויקרא כה-י}} - בנרצע.

'''במהותו''' חקרו האם לכתחילה נמכר רק עד היובל, או שנמכר לשש שנים, והיובל מפקיע את הקניין {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קכז: נרצע - לכתחילה עד היובל, שאר עבדים - היובל מפקיע}}.

וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|קידושין טו-ח}} שאינו קניין שמקנה את העבד לעצמו, אלא הוא רק יציאה ושחרור, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.