הסכם יששכר וזבולון: הבדלים בין גרסאות בדף

ההסכם קרוי על שם [[יששכר]] ו[[זבולון]] בני [[יעקב]], מאחר ומקורו של ההסכם הוא ב[[מדרש]] על פסוק בספר [[דברים]], בברכת משה רבינו לשבטי ישראל לפני מותו: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" <ref>דברים לג, יח</ref>. המדרש מסביר כי שני השבטים הללו נתברכו ביחד, משום שלאחר הכניסה ל[[ארץ ישראל]], שבט זבולון התפרנס מ[[מסחר]] ימי ותמך בשבט יששכר שישב ולמד תורה.

מקור אחר למבנה דומה של שותפות מופיע ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת סוטה]], ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] המזכירה את האחים שמעון ועזריה ואת רבי יוחנן והנשיא שערכו הסכמים דומים: "מאי "בוז יבוזו לו" <ref>שיר השירים ח', ז'</ref>? אמר עולא: לא כשמעון אחי עזריה, ולא כר' יוחנן דבי נשיאה, אלא כהלל ושבנא; דכי אתא רב דימי אמר: הלל ושבנא אחי הוו, הלל עסק בתורה, שבנא עבד עיסקא, לסוף א"ל: תא נערוב וליפלוג, יצתה בת קול ואמרה: "אם יתן איש את כל הון ביתו" וגו' " <ref>תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א עמוד א'</ref>.  

הסכם זה, האחרון, לא יצאה לפועל עקב סירובו של הלל לקבל את עזרתו של שבנא. הגמרא דורשת את הפסוק משיר השירים: "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" כדי להסביר את סירובו של הלל לתת מחצית מזכויותיו בתורה תמורת כלכלתו.