מבוקר
8,889
עריכות
לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kanel12.jpg|left|thumb|250px|שלחן לחם הפנים במטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס השני - בתמונות אחרות נראות מעל השולחן גם מערכות לחם הפנים, וכן צןרת הלחם כ"ספינה רוקדת"]] | [[תמונה:Kanel12.jpg|left|thumb|250px|שלחן לחם הפנים במטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס השני - בתמונות אחרות נראות מעל השולחן גם מערכות לחם הפנים, וכן צןרת הלחם כ"ספינה רוקדת" - להלן]] | ||
'''לחם הפנים''' הוא שמם של שנים עשר חלות, העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על [[שולחן לחם הפנים|שולחן הפנים]] ב[[משכן אוהל מועד]] וב[[בית המקדש]]. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע ב[[שבת]]. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] <ref> מסכת יומא, י"ז,ב'</ref>. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולפי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד [[מתנות כהונה]]. | '''לחם הפנים''' הוא שמם של שנים עשר חלות, העשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על [[שולחן לחם הפנים|שולחן הפנים]] ב[[משכן אוהל מועד]] וב[[בית המקדש]]. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע ב[[שבת]]. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] <ref> מסכת יומא, י"ז,ב'</ref>. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולפי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד [[מתנות כהונה]]. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
* ה[[רשב"ם]] מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - '''פני''' המלך. | * ה[[רשב"ם]] מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - '''פני''' המלך. | ||
* התלמוד ב[[מסכת פסחים]] מתארת את הלחם כלחם עבה ותפוח "וכמה עבה ? אמר הונא:טפח, שכן מצינו בלחם הפנים לפי [[רש"י]] - ואין פנים פחותין מטפח - {{מקור|בבלי:פסחים ל"ז א$בבלי פסחים ל"ז, א}} - דהיינו המונח פנים הכוונה לשיעור פנים מינימלי של בן אדם: "ואין פנים םחות מטפח" {{מקור|בבלי:סוכה ה א$בבלי סוכה ה, א}}. גם בן זומא דרש "שיהא לו פנים" {{מקור|משנה:מנחות י"א ד$משנה מנחות י"א , ד}}. רש"י מבאר "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה". | * התלמוד ב[[מסכת פסחים]] מתארת את הלחם כלחם עבה ותפוח "וכמה עבה ? אמר הונא:טפח, שכן מצינו בלחם הפנים לפי [[רש"י]] - ואין פנים פחותין מטפח - {{מקור|בבלי:פסחים ל"ז א$בבלי פסחים ל"ז, א}} - דהיינו המונח פנים הכוונה לשיעור פנים מינימלי של בן אדם: "ואין פנים םחות מטפח" {{מקור|בבלי:סוכה ה א$בבלי סוכה ה, א}}. גם בן זומא דרש "שיהא לו פנים" {{מקור|משנה:מנחות י"א ד$משנה מנחות י"א , ד}}. רש"י מבאר "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה". | ||
==צורת הלחם== | |||
צורתו של הלחם מתוארת באופן שונה במקורות. אולי הסיבה לכך שאכן הוא יוצר בצורות אחדות <ref name=VB/>. לחם הפנים מתואר בשתי צורות :"תיבה פרוצה" - כמין האות ח' הפוכה ו"ספינה רוקדת" - כמין V בלומר בסיסה צר ותלעותיה משופעות <ref> לפי התיאור דומה לסירה של ויקינגים</ref>. וכך מובא ב[[תלמוד]] : | |||
* רבי חנינא אמר: כמין תיבה פרוצה - רש"י מבאר :שניטל כיסויה, ושתי דופנותיה זו כנגד זו - כך הלחם: היו לו שתי דפנות ושוליים רחבים, כזה (לעיין בתמונה בגמרא) | |||
* רבי יוחנן אמר: כמין ספינה רוקדת - ואין לה שוליים, אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה (עיין בתמונה בגמרא) ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה 'רוקדת': שמרקדת והולכת מהר. | |||
בכל מקרה, חלות הלחם חרגו מגודל השולחן ונשארה השאלה כיצד היו מקפלים אותם. שאלה נוספת איך היו מניחים על הלחם את ה"בזיקין". שהרי כתוב :"על המערכת לבונה זכה" , דהואיל והשוליים רחבים היו - יושבים הבזיכין עליהם יפה. אבל אם היא כמו "ספינה מרקדת" איך ישבו עליה הבזיקין? | |||
ועל כך משובים: "מקום עביד להו" - דהיינו :בעובי אחד הדפנות היה מתקן להן בית מושב. | |||
==הכנת לחם הפנים== | ==הכנת לחם הפנים== | ||