מבוקר
8,889
עריכות
לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]] נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" {{מקור|תנ"ך:שמות כ"ה ל$שמות כ"ה, ל}}. הלחם מוזכר גם בעת ביקורו של [[דוד המלך]] בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה:"... כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" {{מקור|תנ"ך:שמואל א כ"א ז$שמואל א כ"א, ז}} | ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]] נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" {{מקור|תנ"ך:שמות כ"ה ל$שמות כ"ה, ל}}. הלחם מוזכר גם בעת ביקורו של [[דוד המלך]] בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה:"... כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" {{מקור|תנ"ך:שמואל א כ"א ז$שמואל א כ"א, ז}} | ||
בעת הקמת [[בית ראשון|מקדש שלמה]] מסופר כל | בעת הקמת [[בית ראשון|מקדש שלמה]] מסופר כל הכנת לחם הפנים בעת בניית בית המקדש :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז מ"ח$מלכים א ז, מ"ח}}. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה ב[[ספר דברי הימים]]:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" {{מקור|תנ"ך:דברי הימים ב ד' י"ט$דברי הימים ב ד', י"ט}} - "שולחנות במקום שולחן". ההסבר לכך נעוץ בעובדה הבאה: מלבד שולחן לחם הפנים, היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב. וכך מובא ב[[מסכת מנחות]]:"שני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, ואחד של זהב."{{מקור|משנה:מנחות י"א ז$משנה מנחות י"א, ז}} . על השולחן של שיש היו מניחים את "לחם הפנים" לאחר אפייתו ולפני סידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי שיש, כדי שהלחם יתקרר על ידו מחום האפיה. על השולחן של זהב היו מניחים את הלחם לאחר הורדתו מסידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי זהב כי "מעלין בקודש ואין מורידין". | ||
שיטת העשייה של לחם הפנים מצוארת ב[[פרשת אמור]] שב[[ספר ויקרא]] נאמר:"וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת: וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה': וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לה'. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה' חָק עוֹלָם" {{מקור|תנ"ך:ויקרא כ"ד ה'-ח'$ויקרא כ"ד, ה'-ח'}} | |||
אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי [[בית שני]], בין השאר ב[[משנה]] במסכת מנחות וב[[תלמוד בבלי]] . חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מתואת ב[[מסכת סוכה]]. | אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי [[בית שני]], בין השאר ב[[משנה]] במסכת מנחות וב[[תלמוד בבלי]] . חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מתואת ב[[מסכת סוכה]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
למשמעות השם לחם הפנים ניתנו הסברים אחדים <ref name=VB>,זהר עמר , '''לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים''', מעלין בקודש, י"ז (תשס"ט), עמ' 49 – 83. כרמי צור, גוש עציון תשס"ט </ref>: | למשמעות השם לחם הפנים ניתנו הסברים אחדים <ref name=VB>,זהר עמר , '''לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים''', מעלין בקודש, י"ז (תשס"ט), עמ' 49 – 83. כרמי צור, גוש עציון תשס"ט </ref>: | ||
* [[תרגום יונתן]] מתרגם "לחמא גוונא" - דהיינו :"הלחם הפנימי" ,הוא הלחם המצוי בתוך ההיכל, בו נמצא מזבח הזהב שגם כינויו "פנימי". יוצא כי שמו של הלחם בא משמו של המזבח. שהרי במפורש נאמר:"וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-הַקְּעָרֹת וְאֶת-הַכַּפֹּת וְאֶת-הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה"{{מקור|תנ"ך:במדבר ד ז$במדבר ד, ז}}. | * [[תרגום יונתן]] מתרגם "לחמא גוונא" - דהיינו :"הלחם הפנימי" ,הוא הלחם המצוי בתוך ההיכל, בו נמצא מזבח הזהב שגם כינויו היה "פנימי". יוצא כי שמו של הלחם בא משמו של המזבח. שהרי במפורש נאמר:"וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-הַקְּעָרֹת וְאֶת-הַכַּפֹּת וְאֶת-הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה"{{מקור|תנ"ך:במדבר ד ז$במדבר ד, ז}}. | ||
* ה[[רשב"ם]] מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - '''פני''' המלך. | * ה[[רשב"ם]] מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - '''פני''' המלך. | ||
* התלמוד ב[[מסכת פסחים]] מתארת את הלחם כלחם עבה | * התלמוד ב[[מסכת פסחים]] מתארת את הלחם כלחם עבה וטפוח "וכמה עבה ? אמר הונא:טפח, שכן מצינו בלחם הפנים לפי [[רש"י]] - ואין פנים פחותין מטפח - {{מקור|בבלי:פסחים ל"ז א$בבלי פסחים ל"ז, א}} - דהיינו המונח פנים הכוונה לשיעור פנים מינימלי של בן אדם: "ואין פנים םחות מטפח" {{מקור|בבלי:סוכה ה א$בבלי סוכה ה, א}}. גם בן זומא דרש "שיהא לו פנים" {{מקור|משנה:מנחות י"א ד$משנה מנחות י"א , ד}}. רש"י מבאר "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה". | ||
==צורת הלחם== | ==צורת הלחם== | ||