מבוקר
80
עריכות
ישיבת וולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת וולוז'ין''' (נקראת גם ישיבת "עץ חיים") "אם הישיבות" שימשה אב טיפוס למבנה ה[[ישיבה|ישיבות]] הליטאיות שבאו אחריה. נוסדה | '''ישיבת וולוז'ין''' (נקראת גם ישיבת "עץ חיים") "אם הישיבות" שימשה אב טיפוס למבנה ה[[ישיבה|ישיבות]] הליטאיות שבאו אחריה. נוסדה במאה ה-19 בעיירה [[וולוז'ין]] אשר ב[[בלארוס]], על ידי רבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו המובהק של [[הגאון מווילנה]]. | ||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדות הרב איסר זלמן מלצר). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות החפץ חיים (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) הרבה מתלמידי ישיבת וולוז'ין כבר בגיל ארבע עשרה ידעו ש"ס דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי חיים מבריסק. | פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדות הרב איסר זלמן מלצר). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות החפץ חיים (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) הרבה מתלמידי ישיבת וולוז'ין כבר בגיל ארבע עשרה ידעו ש"ס דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי חיים מבריסק. | ||
רבי ברוך אפשטיין מספר בספרו "מקור ברוך" | רבי ברוך אפשטיין מספר בספרו "מקור ברוך" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב-דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגפ"ת כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד המוסר וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי הגר"א התנגדו בישיבה זו לחסידות. | ||
בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], והיה חבר פעיל בתנועת [[חיבת ציון]], הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה. הראשונה נוסדה ב[[ה'תרמ"ה|תרמ"ה]] בשם " | בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], והיה חבר פעיל בתנועת [[חיבת ציון]], הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה. הראשונה נוסדה ב[[ה'תרמ"ה|תרמ"ה]] בשם "נס ציונה" (שהרוח החיה שבה היה הרב איסר זלמן מלצר), שלא בידיעת הנצי"ב ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "נצח ישראל" נוסדה בתר"ן בידיעתו. | ||
===שקיעת הישיבה=== | ===שקיעת הישיבה=== | ||