מבוקר
8,889
עריכות
בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]] | [[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]] | ||
'''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "חורבת רבי יהודה | '''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים מאז הקמתו בשנת ועד לנפילת [[הרובע היהודי של ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. הוא הוקם בשנת 1700, נהרס בשנת 1720, נבנה שוב בשנת 1864 ונהרס בשנת 1948. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. | ||
בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד עלה לירושלים עם 300 עולים. הוא רכש חצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק והחל לבנות בית כנסת לעדה האשכנזית בעיר. <ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> בשנת 1720 הוא נהרס על ידי מוסלמים, על רקע של חובות כספיים. | בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד עלה לירושלים עם 300 עולים. הוא רכש חצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק והחל לבנות בית כנסת לעדה האשכנזית בעיר. <ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> בשנת 1720 הוא נהרס על ידי מוסלמים, על רקע של חובות כספיים. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת 1867, בקר קרל נטר ב[[ארץ ישראל]]. הוא בדק את מצבם של יהודי [[היישוב הישן]] והגיע למסקנה שלא ניתן להביא לידי שיפור במצבם הכלכלי אלה על ידי הכשרת לעבודה חקלאית. בהיותו בירושלים, הייתה לו הזדמנות לנאום בפני ציבור מתפללי [[בית הכנסת החורבה]], שהיה אחד מבתי הכנסת החשובים בירושלים. הוא פנה לציבור ועורר אותם להתחיל ב"חיים חדשים". משה סמילנסקי מספר כי "כל הקהל געה בבכי לשמע דבריו. כאשר יצא מבית הכנסת לחצו את ידו ויבכו על צווארו. ''' יום גדול היה היום ההוא ליהודי ירושלים'''<ref>מקור:'''משה סמילנסקי''' '''פרקים בתולדות הישוב''' - חלק ראשון, הוצאת דביר - תל אביב, 1939, עמ' 7</ref>. ואכן, הוא הצליח לשכנע את חברת "כל ישראל חברים" בפאריז להקים את בית הספר חקלאי בשנת 1870 [[מקווה ישראל]] | בשנת 1867, בקר קרל נטר ב[[ארץ ישראל]]. הוא בדק את מצבם של יהודי [[היישוב הישן]] והגיע למסקנה שלא ניתן להביא לידי שיפור במצבם הכלכלי אלה על ידי הכשרת לעבודה חקלאית. בהיותו בירושלים, הייתה לו הזדמנות לנאום בפני ציבור מתפללי [[בית הכנסת החורבה]], שהיה אחד מבתי הכנסת החשובים בירושלים. הוא פנה לציבור ועורר אותם להתחיל ב"חיים חדשים". משה סמילנסקי מספר כי "כל הקהל געה בבכי לשמע דבריו. כאשר יצא מבית הכנסת לחצו את ידו ויבכו על צווארו. ''' יום גדול היה היום ההוא ליהודי ירושלים'''<ref>מקור:'''משה סמילנסקי''' '''פרקים בתולדות הישוב''' - חלק ראשון, הוצאת דביר - תל אביב, 1939, עמ' 7</ref>. ואכן, הוא הצליח לשכנע את חברת "כל ישראל חברים" בפאריז להקים את בית הספר חקלאי בשנת 1870 [[מקווה ישראל]] | ||
==ביקור הרברט סמואל== | ==ביקור הרברט סמואל== | ||
זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. שם גם נערך טקס מסירת הדגל של הגדוד העברי ביום כיבוש ירושלים ב-1917. | |||
בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
לאחר התפילה הוזמנו כל הנכבדים ל[[קידוש]] למלון של אמדורסקי. החוויה נשארה חרותה בליבם של הנוכחים. | לאחר התפילה הוזמנו כל הנכבדים ל[[קידוש]] למלון של אמדורסקי. החוויה נשארה חרותה בליבם של הנוכחים. | ||
<ref>בינהם אביו של הכותב, ר' שמשון, שבנו של ר' נתנאל הסופר בעל התפילון - '''כשסמואל עלה למפטיר'''. מתוך מכתבים למערכת, 29 באוגוסט 2008</ref> . | <ref>בינהם אביו של הכותב, ר' שמשון, שבנו של ר' נתנאל הסופר בעל התפילון - '''כשסמואל עלה למפטיר'''. מתוך מכתבים למערכת, 29 באוגוסט 2008</ref> . | ||
ב[[מלחמת העולם השנייה]] התקיימה בבית הכנסת עצרת תפילה להצלת יהודי אירופה. העצרת נערכה תפילה על ידי [[הרב הראשי יצחק איזיק הלוי הרצוג]], ו[[האדמו"ר רבי מרדכי אלטר מגור]]. | |||
לאחר נפילת הרובע היהודי, במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, כמעשה סמלי המבטא את נצחונם. | |||
==השיקום== | ==השיקום== | ||
| שורה 34: | שורה 42: | ||
בשנת 2007 הוכתר הגאון [[רבי שמחה הכהן קוק שליט"א]], רבה של רחובות, כרבה של בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד'. על כתב ההכתרה חתמו גדולי ישראל שליט"א, ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א וגדולי תורה נוספים. הראשון לציון הגאון רבי משה שלמה עמאר שליט"א דיבר על ענין החזרת העטרה ליושנה, בבחינת "קמה אלומתי וגם נצבה", המסמל באופן מיוחד את ביהכנ"ס החורבה ההולך ומוקם לתפארת ירושלים. רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ שליט"א, הביע את תקוותו כי עיכובי הבניה ייפסקו וכי מעמד זה יסמל את הנחת האבן הרוחנית לביהכנ"ס שתגרור אחריה גם את כל האבנים האחרות בבניינן. | בשנת 2007 הוכתר הגאון [[רבי שמחה הכהן קוק שליט"א]], רבה של רחובות, כרבה של בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד'. על כתב ההכתרה חתמו גדולי ישראל שליט"א, ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א וגדולי תורה נוספים. הראשון לציון הגאון רבי משה שלמה עמאר שליט"א דיבר על ענין החזרת העטרה ליושנה, בבחינת "קמה אלומתי וגם נצבה", המסמל באופן מיוחד את ביהכנ"ס החורבה ההולך ומוקם לתפארת ירושלים. רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ שליט"א, הביע את תקוותו כי עיכובי הבניה ייפסקו וכי מעמד זה יסמל את הנחת האבן הרוחנית לביהכנ"ס שתגרור אחריה גם את כל האבנים האחרות בבניינן. | ||
חתם את המעמד חתן השמחה, רבו של בית הכנסת החורבה, הגר"ש קוק שליט"א, באומרו כי אירוע זה הינו בבחינת "דרישה לציון", היא הכיסופין שלנו לבנין ביהמ"ק. | חתם את המעמד חתן השמחה, רבו של בית הכנסת החורבה, הגר"ש קוק שליט"א, באומרו כי אירוע זה הינו בבחינת "דרישה לציון", היא הכיסופין שלנו לבנין ביהמ"ק. <ref>[http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=2766&cat_id=1 בחדרח חדרים]</ref>. | ||
<ref>[http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=2766&cat_id=1 בחדרח חדרים]</ref>. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.rova-yehudi.org.il/atar-hurva.asp בית הכנסת רבי יהודה חסיד – החורבה] - אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי | |||
* נדב שרגאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=659495&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0 הרצל ביקר בו, הרב קוק התפלל בו, הירדנים פוצצו אותו] - עיתון "הארץ", 19 דצמבר 2005 | * נדב שרגאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=659495&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0 הרצל ביקר בו, הרב קוק התפלל בו, הירדנים פוצצו אותו] - עיתון "הארץ", 19 דצמבר 2005 | ||
* נדב מן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3220075,00.html בתי כנסת בארץ הקודש] - ynet 24 בםברואר 2006 - כוללם תצלומים נדירים שצילמו בני הזוג טרודי ומיקו שוורץ בשנות ה-40 | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | [[קטגוריה:בתי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:ירושלים]] | [[קטגוריה:ירושלים]] | ||