בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]] | [[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]] | ||
'''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי של ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. | '''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי של ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. היסודות לבנייתו הונחו בשנת 1701, עמד בחורבתו שנים אחדות , מכאן שמו "חורבת רבי יהודה החסיד", הושלם ונהרס בשנת 1720. הוא נבנה שוב ונחנך בשנת 1864. שנת , לאחר נפילת העיר4 העתיקה בידי הצבא של ה[["הממלכה הירדנית ההאשמית]] הוא נשרף, נהרס ונבזז בידי ערביי העיר העתיקה. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. הוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה. | ||
חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים. | חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים. | ||
בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד אשר עלה לירושלים בשנת תס"א - 1701 עם 300 עולים. מטרתם הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש חצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק והחל לבנות | בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד אשר עלה לירושלים בשנת תס"א - 1701 עם 300 עולים. מטרתם הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש חצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק והחל לבנות בית כנסת לקהילת האשכנזים בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> | ||
הערבים ניסו להפריע ורק מתן שוחד מנע מהם את המשך ההתנכלות. אחד החסידים מספר: "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה | הערבים ניסו להפריע ורק מתן שוחד מנע מהם את המשך ההתנכלות. אחד החסידים מספר: "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. בשנת 1720 הוא נהרס על ידי מוסלמים, על רקע של חובות כספיים. בשנת 1857 הונח היסוד לבית-כנסת חדש, אשר נחנך לאחר שבע שנים, בנוכחות [[משה מונטיפיורי]] ואלפונס רוטשילד. | ||
==תאור בית הכנסת הישן== | ==תאור בית הכנסת הישן== | ||
[[זאב וילנאי]], חוקר ארץ ישראל, הביא ב"מדריך ירושלים משנת 1946 תאור של בית הכנסת <ref> | [[זאב וילנאי]], חוקר ארץ ישראל, הביא ב"מדריך ירושלים" משנת 1946 תאור של בית הכנסת <ref> עמוד 48</ref>.: | ||
בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " בֵּית, | בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " בֵּית, יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה' {{מקור|(ב',ה')}}. מעל שערי הברזל היה ציור של [[קבר רחל]] ובית הכנסת עצמו. מעל הכניסה של אולם בית הכנסת היה כתוב: " לזכר עולם יהי' צדיק...נדב לבנות משכן לאביר יעקב...ויזכו לראות בבנין אפיריון (בית המקדש) על מכון הר ציון ב'ב'א' (במהרה בימינו אמו) שנת הבית הזה יהי עליון לפ"ק" - דהיינו שנת תרכ"ה , שנת 1864, היא שנת חנוכת הבנין. | ||
לאולם בית הכנסת הייתה כיפה רמה. למטה ממנו היו ציורי המקומות הקדושים. סביב הפתח, מבפנים, היו מצויירים עצי ערבה על גדות נהרות בבל | לאולם בית הכנסת הייתה כיפה רמה. למטה ממנו היו ציורי המקומות הקדושים. סביב הפתח, מבפנים, היו מצויירים עצי ערבה על גדות נהרות בבל ועליהם כלי הזמר של גולי ירושלים. בפינות האולם למעלה היו : ציורי [[נמר]], [[נשר]], [[צבי]] ו[[אריה]] המסמלים את דברי החכמים ב[[פרקי אבות]]:"יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן. כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך, ועם עושי רצונך.{{מקור|(ה',י"ח)}}. | ||
בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת. הישיבה הועברה לעיר החדשה בשנת 1936, בשל המאורעות של ערביי ארץ ישראל. על הקיר בחצר היה למעלה "שעון שמש לשעות ארץ ישראל". הוא נקבע לצרכי תפילה. | בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת. הישיבה הועברה לעיר החדשה בשנת 1936, בשל המאורעות של ערביי ארץ ישראל. על הקיר בחצר היה למעלה "שעון שמש לשעות ארץ ישראל". הוא נקבע לצרכי תפילה. | ||
בקצה החצר היה בית מדרש קטן, הישן ביותר של האשכנזים בירושלים..מכאן שמו העממי "בית המדרש הישן". מעל לכנחסה אליו הייתה כתובת: בס"ד ( | בקצה החצר היה בית מדרש קטן, הישן ביותר של האשכנזים בירושלים..מכאן שמו העממי "בית המדרש הישן". מעל לכנחסה אליו הייתה כתובת: בס"ד (בסייעתא דשמיא - בעזרת השמים) זה השער לה' צדיקים יבואו בו. נ' ונ' ת"ל (נעשה ונגמר תהילה לאל) בה' כסלו שנת תקצ"ז היא שנת 1837 ךסה"נ. זאב וילנאי מציין כי המיוחד בכתובת זו ששם ה' המפורש מובא בה, דבר שאינו רגיל בכתובות. | ||
בחצר הייתה איצטבה שהיו קוראים | בחצר הייתה איצטבה שהיו קוראים לה "קונה". עליה היו מעמידים לראווה את החוטא על מצוות דת או מוסר. בגובה האדם היו קבועים שני ווים נקובים בראשיהם. על צוואר החוטא היו שמים כעין חישוק והיו סוגרין אותו על הווים בשני מנעולים. המילה "קונה" הפילה פחד על התושבים וזאב וילנאי מסיים: "ואוי למי שהעמד עליה!" | ||
==קרל נטר== | ==קרל נטר== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==הנרייך הרץ== | ==הנרייך הרץ== | ||
בשנת 1872 התפלל בבית הכנסת ההיסטוריון המפורסם הנרייך גרץ. בשעת התפילה, קם אחד "מקנאי ירושלים" -כותב זאב וילנאי והטיל עליו חרם בשם הרבנים. הם התנגדו לספריו ולפרושיו על המקרא. | בשנת 1872 התפלל בבית הכנסת ההיסטוריון המפורסם הנרייך גרץ. בשעת התפילה, קם אחד "מקנאי ירושלים" -כותב זאב וילנאי - והטיל עליו חרם בשם הרבנים. הם התנגדו לספריו ולפרושיו על המקרא. | ||
==ביקור הרברט סמואל== | ==ביקור הרברט סמואל== | ||
זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] | זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] שנלחמו בקרב הצבא הבריטי בכיבוש [[עבר הירדן]] בשנת 1918. <ref>לפי אחת הגירסאות הופקו בו דגלים ביום כיבוש ירושלים על גנרל אלנבי , כבר בשנת 1917.</ref> | ||
בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
<references /> | <references /> | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[זאב וילנאי]]'''מדריך ירושלים''', הוצאת תור, ירושלים, 1946, הדפסה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים, תשל"ח | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||