בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
זאב וילנאי, חוקר ארץ ישראל, הביא ב"מדריך ירושלים" משנת 1946 תאור של בית הכנסת <ref> עמוד 48</ref>.: | זאב וילנאי, חוקר ארץ ישראל, הביא ב"מדריך ירושלים" משנת 1946 תאור של בית הכנסת <ref> עמוד 48</ref>.: | ||
בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " | בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " בֵּית, יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה' {{מקור|(ב',ה')}}. מעל שערי הברזל היה ציור של [[קבר רחל]] ובית הכנסת עצמו. מעל הכניסה של אולם בית הכנסת היה כתוב: " לזכר עולם יהי' צדיק...נדב לבנות משכן לאביר יעקב...ויזכו לראות בבנין אפיריון (בית המקדש) על מכון הר ציון ב'ב'א' (במהרה בימינו אמו) שנת הבית הזה יהי עליון לפ"ק" - דהיינו שנת תרכ"ה , שנת 1864, היא שנת חנוכת הבנין. | ||
לאולם בית הכנסת הייתה כיפה רמה. למטה ממנו היו ציורי המקומות הקדושים. סביב הפתח, מבפנים, היו מצויירים עצי ערבה על גדות נהרות בבל ועליהם כלי הזמר של גולי ירושלים. בפינות האולם למעלה היו : ציורי [[נמר]], [[נשר]], [[צבי]] ו[[אריה]] המסמלים את דברי החכמים ב[[פרקי אבות]]:"יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן. כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך, ועם עושי רצונך.{{מקור|(ה',י"ח)}}. | לאולם בית הכנסת הייתה כיפה רמה. למטה ממנו היו ציורי המקומות הקדושים. סביב הפתח, מבפנים, היו מצויירים עצי ערבה על גדות נהרות בבל ועליהם כלי הזמר של גולי ירושלים. בפינות האולם למעלה היו : ציורי [[נמר]], [[נשר]], [[צבי]] ו[[אריה]] המסמלים את דברי החכמים ב[[פרקי אבות]]:"יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן. כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך, ועם עושי רצונך.{{מקור|(ה',י"ח)}}. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] שנלחמו בקרב הצבא הבריטי בכיבוש [[עבר הירדן]] בשנת 1918. <ref>לפי אחת הגירסאות הופקו בו דגלים ביום כיבוש ירושלים על גנרל אלנבי , כבר בשנת 1917.</ref> | זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] שנלחמו בקרב הצבא הבריטי בכיבוש [[עבר הירדן]] בשנת 1918. <ref>לפי אחת הגירסאות הופקו בו דגלים ביום כיבוש ירושלים על גנרל אלנבי , כבר בשנת 1917.</ref> | ||
בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ברכות ה[[הפטרה]] מספר[[ ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, | בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ברכות ה[[הפטרה]] מספר[[ ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.{{מקור|(מ',א'-ב')}}). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | ||
וכך מספר נתנאל ליפשיץ ב[[מקור ראשון]]. במטרה לשהות ב[[תחום שבת]], הרברט סמואל ירד ממעונו בבית הממשלה אשר היה באכסניית [[אוגוסטה ויקטוריה]], השוכנת במרומי [[הר הצופים]]. הוא בחר להתאכסן במלון של ר' ירחמיאל אמדורסקי, כיום "מלון פטרה" - 100 מטר מ[[שער יפו]]. | וכך מספר נתנאל ליפשיץ ב[[מקור ראשון]]. במטרה לשהות ב[[תחום שבת]], הרברט סמואל ירד ממעונו בבית הממשלה אשר היה באכסניית [[אוגוסטה ויקטוריה]], השוכנת במרומי [[הר הצופים]]. הוא בחר להתאכסן במלון של ר' ירחמיאל אמדורסקי, כיום "מלון פטרה" - 100 מטר מ[[שער יפו]]. | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת בימינו|החורבה,בית הכנסת החורבה]] | [[קטגוריה:בתי כנסת בימינו|החורבה,בית הכנסת החורבה]] | ||
[[קטגוריה:ירושלים|החורבה,בית הכנסת החורבה]] | [[קטגוריה:ירושלים|החורבה,בית הכנסת החורבה]] | ||
[[קטגוריה:העיר העתיקה]] | |||