מבוקר
330
עריכות
מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פרטי הדין
| שורה 31: | שורה 31: | ||
'''[[מצוות לאו להנות נתנו]]'''. ואעפ"כ, [[תלמוד תורה]] היא כן [[הנאה]], שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - [[אסור]] לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה [[מצוות לאו להנות ניתנו]] {{מקור|(ט"ז יו"ד רכא-מג)}}. | '''[[מצוות לאו להנות נתנו]]'''. ואעפ"כ, [[תלמוד תורה]] היא כן [[הנאה]], שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - [[אסור]] לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה [[מצוות לאו להנות ניתנו]] {{מקור|(ט"ז יו"ד רכא-מג)}}. | ||
'''[[שומע כעונה]]''' - הסתפק ה[[שערי תשובה]] {{מקור|(מז-ב)}} האם ה[[שומע]] [[דברי תורה]] נחשב כ[[לומד תורה]], ו[[נפק"מ]] האם צריך לברך על השמיעה [[ברכות התורה]]. | '''[[שומע כעונה]]''' - הסתפק ה[[שערי תשובה]] {{מקור|(מז-ב)}} האם ה[[שומע]] [[דברי תורה]] נחשב כ[[לומד תורה]], ו[[נפק"מ]] האם צריך לברך על השמיעה [[ברכות התורה]]. והשולחן ערוך הרב בהלכות תלמוד תורה כתב שיש דין שומע כעונה לענין מצות "ולמדתם" שהיא דווקא בלימוד בפה לשיטתו. | ||
'''[[ברכת התורה]]''' - חקרו בה בין שלושה צדדים: | '''[[ברכת התורה]]''' - חקרו בה בין שלושה צדדים: | ||