מבוקר
330
עריכות
חול המועד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חמשת הדברים המותרים בחול המועד
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
דברים שנעשים לצורך הרבים מותרים בעשיה בחול המועד. | דברים שנעשים לצורך הרבים מותרים בעשיה בחול המועד. | ||
כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות; ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים; ולתקן המקואות. (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמד) | |||
מוסיף הרמ"א שם שדוקא צרכי רבים כאלו, שהם צריכים לגוף האדם, אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בית הכנסת אסור לעשות במועד, והוא הדין שלשאר צרכי מצוה אסור לעשות מלאכת אומן במועד. | |||
===פועל שאין לו מה לאכול=== | ===פועל שאין לו מה לאכול=== | ||
כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל, כדי שישתכר וירויח. (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמב סעיף ב) ואפילו שלא לצורך המועד וללא שום שינוי. (מ"ב שם) | |||
ומסביר המשנה ברורה שם (ס"ק ז ומקורו מהמגן אברהם) שהכוונה שאין לו כלל מה לאכול אבל אם יש לו לחם ומים אסור לו לעשות מלאכה. ויש אומרים שאפילו יש לו מה לאכול אלא שאין לו צרכי יום טוב גם כן מותר לו לעשות מלאכה. | |||
בביאור הלכה (תקמב ד"ה ע"י פועל) דן לגבי האכלת בני ביתו. בספר [[מור וקציעה]] כתב שאם יש לו אשה ובנים קטנים שחייב במזונותם עושה גם כן כדי פרנסתם, אבל לא לצורך אלה שאינו חייב לזונם אלא יחזרו על הפתחים אם אינם יכולים לעבוד בעצמם. | |||
הביאור הלכה הביא דבריו וחלק עליו כי המצוה של שמחת החג היא גם על חול המועד ואם בניו יחזרו על הפתחים יהיה עצוב. ויותר מזה כתוב ב[[שאילתות]] פרשת וזאת הברכה שאפילו אם יכול ללוות כסף ולקנות התירו לו לעשות מלאכה שכיון שצריך ללוות מתעצב ומצטער ולא יכול לקיים מצות "ושמחת בחגיך". | |||
עוד מביא שם מהמגן אברהם שצריך לעשות המלאכה בצנעה כי הרואה לא ידע שהפועל הוא עני. ומכל מקום אם אי אפשר לו לעשות בצנעה מותר לו לעשות בפרהסיה כיון שאין לו מה לאכול כלל. | |||
==דברים האסורים משום ניוול== | ==דברים האסורים משום ניוול== | ||