supress
6,461
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אמירת הלל בחנוכה
מ (←הדלקת נרות) |
|||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
בימי חנוכה אין אומרים "[[תחנון]]" ואין אומרים "[[למנצח]]" {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרפג)}}. | בימי חנוכה אין אומרים "[[תחנון]]" ואין אומרים "[[למנצח]]" {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרפג)}}. | ||
== | == הלל בחנוכה כביטוי לשמחה == | ||
כפי שהוזכר, ה[[רמב"ם]] פוסק: " ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו... ימי שמחה והלל..." | |||
כתב [[הרב נחום רבינוביץ]] (במאמרו [http://www.birkatmoshe.org.il/images/hbfaa03.doc הלל בחנוכה לשיטת הרמב"ם]): | |||
:"גם בחנוכה ראו חכמים להחיל על ימים אלה חובה של שמחה ו[[שירה]], אלא שבמקרה זה קבעו לומר את ההלל, ולא כמו ב[[פורים]] שעדיין היו [[נביא|נביאים]], והם חיברו שבח מיוחד לאותו אירוע, דהיינו [[מגילת אסתר|המגילה]]. ודאי שאילו רצו היו יכולים לתקן (= לחבר) גם לחנוכה שירה מיוחדת אלא שהעדיפו להשתמש בהלל שהוא תקנת הנביאים הקדמונים. מעתה ימי החנוכה הם ימי שמחה שהרי תקנו לומר בו את ההלל, בו כתוב {{מקור|(תהלים קיח, כד)}}: "'''זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'''". | |||
כתב [[הרב נחום רבינוביץ]] במאמרו [http://www.birkatmoshe.org.il/images/hbfaa03.doc | הבסיס לתפיסה זו, שההל הוא ביטוי של שמחה, מצויה בדברי הרמב"ם {{מקור|(בסוף הל' לולב - פ"ח הט"ו)}}: | ||
:"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהם - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' {{מקור|(דברים כח, מז)}}... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." | |||
מעתה ימי החנוכה הם ימי שמחה שהרי תקנו לומר בו את ההלל, בו כתוב: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". | |||
ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'... | |||
הרי מפורש שהשירה היא ביטוי של שמחה, וכבר כתב בהלכות שביתת יום טוב (ו, כ) בהביאו פסוק מן התוכחה: "הא למדת שהעבודה בשמחה". מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית. | הרי מפורש שהשירה היא ביטוי של שמחה, וכבר כתב בהלכות שביתת יום טוב (ו, כ) בהביאו פסוק מן התוכחה: "הא למדת שהעבודה בשמחה". מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית. | ||