חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 327 בתים ,  19 באוקטובר 2009
שורה 86: שורה 86:
== מהותם של ימי החנוכה ==
== מהותם של ימי החנוכה ==
=== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ===
=== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ===
====דעת בעל הטורים====
כפי שהוזכר לעיל, ישנם כמה סיבות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים דוקא [[ניסי חנוכה|נס הנצחון במלחמה]].
לעומת הרמב"ם {{מקור|(הנ"ל)}} רבנו יעקב בן הרא"ש, בעל [[הטור]]ים {{מקור|(או"ח ר"ס עתר)}}, מציג את הדברים בצורה אחרת , כדלקמן:
:"מאי חנוכה [מה עניינו]? דתניא [שלמדנו] בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא [שמונה]... שכשנכנסו גוים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה – פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים בהודאה".
המקור לניסוח הוא ב[[גמרא]] {{מקור|([[מסכת שבת|שבת]] כא:)}} כאשר הנושא בכללו הוא הדלקת נרות.  


[[ הרב דוד בר-חיים]] ב[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7939 מאמרו על הנושא:'''חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה ?'''] באתר ערוץ שבע  מבחין בין שתי הגישות וקובע:"תלוי את מי שואלים: בני ארץ ישראל או בני הגולה. ובניסוח אחר: הרמב"ם או הטור".
ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.


הוא מונה את ההבדלים בין התאורים:  בעוד הרמב"ם מתאר את הרקע לחג, כיצד בני ישראל חיו תחת כיבוש היווני, ואשר ביקש למנוע מהיהודים לחיות כיהודים ואף חילל את בית מקדשם. וכתוצאה, קמו החשמונאים והיכו את הצבא היווני והעיקר הצליחו להעמיד שלטון עצמאי לראשונה מאתים שנה.  ה"טור" מתמקד בפך אחד של שמן.


המהר"ל  מסביר ב(נר מצוה עמ' כב): "ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך (ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).
==== נס פך השמן מגלה על הנצחון במלחמה ====
יש המסבירים, שעיקר שמחת ימי החנוכה היא על הנצחון במלחמה. אולם היה מקום לטעות שזהו נצחון [[טבע|טבעי]] ללא [[השגחה]] מכוונת מהשי"ת. נס פך השמן ברר שכל הנצחון היה כולו ניסי, ומושגח.


==== מסכת תענית ====
בגישה זו צועד המהר"ל {{מקור|(נר מצוה עמ' כב)}}, וז"ל:
:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה...    יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך".
(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).


תמיכה למאמרו של הרמב"ם נמצא ב[[מגילת תענית]], בה נאמר :"'ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות' (משנה כ"ג)


הרב דוד בר-חיים משלים : "המצוה הראשונה שיכלו לוחמי החופש היהודיים לקיים במקדש ששוחרר זה עתה היתה הטבת נרות המנורה, וזאת משני טעמים: אין קושי מיוחד להרכיב מנורה מכל הבא ליד (מנורת הזהב נגזלה על ידי היונים), ועוד ש'אין מחנכין המנורה; אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים' (רמב"ם, תמידין ומוספין ג, י) – כלומר ניתן היה לבצע זאת מיידית. כך הפכה המנורה לסמל הנצחון וטיהור המקדש.  
==== [[ארץ ישראל]] מול ה[[גלות]] ====
 
[[הרב דוד בר-חיים]] {{מקור|(ב}}[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7939 מאמר חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה?]{{מקור|)}} טוען שהבדלים אלו משתקפים גם בהבדל הסגנוני שבין הרמב"ם ל[[טור]] {{מקור|(או"ח סי' עתר, שהעתיק הגמ' שבת כא:)}}, בעוד הרמבמתאר את הרקע לחג, כיצד בני ישראל חיו תחת כיבוש יווני, אשר ביקש למנוע מה[[יהודים]] לחיות כיהודים וחילל את המקדש. בתגובה קמו החשמונאים והיכו את הצבא היווני, והעיקר הצליחו להעמיד שלטון עצמאי לראשונה מאתים שנה. לעומת, הטור מתמקד בפך אחד של שמן.
ועוד במגילת תענית: 'ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה משה במדבר [בהקמת  המשכן] לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת, והיו מתעסקים בו שמונה ימים'. לאמור: שמונת הימים הם לזכר הימים בהם עסקו בהכנת המזבח והכלים. לנס השמן, שוב, אין זכר.


יתירה מזו, ב[[מגילת תענית]] אפילו בנס פך השמן מודגש הצד הטבעי של המלחמה:
:"ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות'.
לא מוזכר כלל הנס שהמנורה דלקה שמונה ימים. "המצוה הראשונה שיכלו לוחמי החופש היהודיים לקיים במקדש ששוחרר זה עתה היתה הטבת נרות המנורה, וזאת משני טעמים: אין קושי מיוחד להרכיב מנורה מכל הבא ליד... ועוד ש'אין מחנכין המנורה; אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים' {{מקור|(רמב"ם, תמידין ומוספין ג, י)}}, כלומר: ניתן היה לבצע זאת מיידית. כך הפכה המנורה לסמל הנצחון וטיהור המקדש".


הסבר נוסף לסיבה שחנוכה הוא שמונה ימים<ref>וע"ע [[קושית הבית יוסף]].</ref> נמצא במגילת תענית, ואף שם לא מוזכר כלל נס פך השמן. וכך כתוב שם:
:"ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה [[משה]] במדבר לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו [[כלי שרת]], והיו מתעסקים בו שמונה ימים".


=== נס פח השמן מול הנצחון במלחמה ===
=== נס פח השמן מול הנצחון במלחמה ===
supress
6,461

עריכות

תפריט ניווט