חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 634 בתים ,  19 באוקטובר 2009
שורה 101: שורה 101:
# עיקר שמחתנו היא על נס הנצחון, אלא שהיו הרבה ספקות פרקטיים ורוחניים האם נכון להכנס למערכה, אולם נס פך השמן מברר שכל מעשה זה היה צודק ונכון.
# עיקר שמחתנו היא על נס הנצחון, אלא שהיו הרבה ספקות פרקטיים ורוחניים האם נכון להכנס למערכה, אולם נס פך השמן מברר שכל מעשה זה היה צודק ונכון.


=== [[רמז|רמזים]] מהתורה ===
=== חנוכה במקורות הקודש ===
==== חנוכת ה[[משכן]] בחנוכה ====
[[פרשת נשא]] מסתיימת ב[[חנוכת המזבח]] ע"י [[קורבנות הנשיאים]], ומיד מתחילה [[פרשת בהעלותך]] שפותחת בציווי להדליק אור ב[[מנורה]]. ו[[רש"י]] {{מקור|שם}} מביא את דברי [[חז"ל]]:
:"למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה [[אהרן]] חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו שלא היה עימהם בחנוכה לא הוא ולא [[שבט לוי|שבטו]]. אמר לו הקב"ה, חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
[[הרמב"ן]] שואל: מדוע ניחמו דווקא במנורה ולא ב[[קטורת]] ובשאר ה[[קורבנות]] המיוחדים לשבטו, ובפרט עבודת [[יום הכיפורים]] שאנה כשרה אלא בו?    והרמב"ן עונה:
:"אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה ב[[בית שני]] ע"י אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו... ובלשון הזה מצאתיה במגילת סתרים לרבנו ניסים שהזכיר האגדה הזו, ואמר ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו' אמר לו הקב"ה למשה, דבר אל אהרון ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות, ואני עושה בה לישראל ע"י בניך ניסים ותשועה וחנוכה שקרויה על שמם, והיא חנוכת בית חשמונאי ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנוכת המזבח".
הרמב"ן מביא שב[[מדרש תנחומא]] {{מקור|(בהעלותך ה, - ומופיע גם במדרש רבה)}}:
:".. וכל הנשיאים הקריבו, חוץ מנשיאו של לוי. ומי היה נשיא לוי? זה אהרן, שנאמר, ואת שם אהרון תכתוב על מטה לוי, ואהרון לא הקריב עם הנשיאים. והיה אומר אוי לי, שמא בשבילי אינו מקובל שבט לוי. אמר לו הקב"ה ל[[משה]], לך אמור לאהרן: אל תתיירא, לגדולה מזו אתה מתוקן. לכך נאמר, דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך. הקורבנות - כל זמן שבית המקדש קיים - נוהגין, אבל הנרות - לעולם - אל מול פני המנורה. וכל הברכות שנאמר לך לברך את בני, אינן בטלין לעולם".
ומקשה על כך הרמב"ן:
:"והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים, והקרבנות בטלין מפני חורבנו, אף הנרות בטלות". אלא מסיק מכך הרמב"ן "אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו" ומוסיף הרמב"ן בהתייחסות לסוף דברי המדרש "וכן ברכת כוהנים, הסמוכה לחנוכת הנשיאים נוהגת לעולם. דרשו סמוכין לחנוכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרון שלא נמנה עימהם"הרי לנו שכבר בזמן חנוכת המזבח במדבר נרמז לנו נס החנוכה והדלקת נרות חנוכה".
 
 
מלבד שחנוכה הוא מעין 'פיצוי' לשבט לוי, ישנו בעצם גם 'פיצוי' לתאריך. שכתוב במדרש {{מקור|(פסיקתא רבתי - איש שלום, פיסקא ו ד"ה ד"ה ד"א ותשלם)}}:
:"אמר [[רבי חנינא]] בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן<ref>ור' לעיל שלכן קוראים בתורה את פרשת חנוכת המזבח בחנוכה.</ref> ועשה מקופל עד אחד בניסן, שהקימו משה אחד בניסן... וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל מלמלאין על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו... כיון שבא ניסן והוקם המשכן עוד לא לימלם אדם אחר משה.    - ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה מלאכה בו? לאו, ...שילם לו הקדוש ברוך הוא חנוכת בית חשמנאי..."
 
כמו כן, כאשר חזרו עולי הגולה מבבל והתחילו בבניין [[בית שני|בית המקדש השני]], ובעצת המשטינים נפסקה העבודה עשרים ושתים שנה, ואחר כך חזרה ונתחדשה עבודת הבניין, הקימו את יסודותיו ביום עשרים וארבעה בכסלו, ובלילה שלאחריו, אור לכ"ה בכסלו, שמחו בשמחת היסוד, כמו שכתוב {{מקור|(חגי ב, יח)}}: "שימו נא לבכם מן היום הזה ומעלה, מיום עשרים וארבעה לתשיעי (כסלו) למן היום אשר יוסד היכל ה' שימו לבבכם<ref>יש שרמזו שהמילה "לבבכם" בגימטריה שווה למילה "החנוכה"(94). - צבי שביט (שטרן) משילה.</ref>".
 
 
 
==== [[רמז|רמזים]] מהתורה ====
במקרא יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>:
במקרא יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>:
# המילה העשרים וחמש בתורה : "ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור". (בראשית א' ג')בהקשר לכך יש להוסיף שתי הערות:
* המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור|(בראשית א, ג)}}.
## חז"ל דורשים על הפסוק "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" תוהו - זה בבל, ובוהו - זה פרס, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום. הרי שיון הם חושך וחג החנוכה הוא האור.
:במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור|(שם א, ב)}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו|תֹהו ובֹהו] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור|(ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד)}}.
## האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור השמש, שהיא נבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז.
:הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה בסכלו - הוא האור.
# ברשימת המסעות שבפרשת מסעי, המסע ה-25 : "ויסעו ממתקה ויחנו בחשמונה" (במדבר ל"ג כ"ט). ואפשר להוסיף שאת שם החג "חנוכה" ניתן לחלק חנו-כ"ה, כלומר החניה ה-25 שהייתה כאמור בחשמונה.
:יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז.
ב[[פרשת אמור]] התורה מונה את כל החגים לפי סידרם בלוח השנה החל מחג הפסח. הפרשיה מסתיימת בחג הסוכות. מיד לאחר מכן מופיע הציווי " צו את בני ישראל, וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד. מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד, יערוך אותו אהרון מערב עד בוקר לפני ה' תמיד, חוקת עולם לדורותיכם. על המנורה הטהורה יערוך את הנרות, לפני ה' תמיד" (ויקרא כ"ד א'-ד').<br />נשאלות שתי שאלות:
 
* ברשימת המסעות שבפרשת מסעי, המסע העשרים וחמישה(25): "ויסעו ממתקה ויחנו '''בחשמונה'''" {{מקור|(במדבר לג, כט)}}. ואפשר להוסיף שאת שם החג "חנוכה" ניתן לחלק חנו-כ"ה, כלומר החניה ה-25 שהייתה כאמור בחשמונה.
 
* ב[[פרשת אמור]] התורה מונה את כל ה[[חג|חגים]] לפי סידרם ב[[לוח השנה]] החל מ[[חג הפסח]] וכלה בחג הסוכות. מיד לאחר מכן מופיע הציווי {{מקור|(ויקרא כד, א-ד)}}: "צו את בני ישראל, וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד. מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד, יערוך אותו אהרון מערב עד בוקר לפני ה' תמיד, חוקת עולם לדורותיכם. על המנורה הטהורה יערוך את הנרות, לפני ה' תמיד".
<br />נשאלות שתי שאלות:
## מה הקשר בין פרשיית החגים להדלקת הנרות ?
## מה הקשר בין פרשיית החגים להדלקת הנרות ?
## התורה אומרת "להעלות נר תמיד" וכן "חוקת עולם לדורותיכם", אבל הרי הדלקת המנורה פסקה לאחר חורבן בהמ"ק ? <br /> אלא שכיום, לאחר חג הסוכות, אנו חוגגים את חג החנוכה, ומדליקים נרות בשמן זית, לזכר נס פך השמן שהיה בהדלקת המנורה בחג החנוכה ע"י החשמונאים הכוהנים ממשיכי אהרון הכהן.
## התורה אומרת "להעלות נר תמיד" וכן "חוקת עולם לדורותיכם", אבל הרי הדלקת המנורה פסקה לאחר חורבן בהמ"ק?
#  פרשת נשא מסתיימת בחנוכת המזבח ע"י קורבנות הנשיאים, ומיד מתחילה פרשת בהעלותך שפותחת בציווי להדליק אור במנורה.<br />ידועים דברי רש"י במקום "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו שלא היה עימהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה, חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות"<br />הרמב"ן מצטט את דברי רש"י ושואל מדוע ניחמו דווקא במנורה ולא בקטורת, ובכל הקורבנות, ובעבודת יום הכיפורים שאנה כשרה אלא בו? ועונה "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני ע"י אהרון ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו". ומוסיף הרמב"ן ומביא מקור לדבריו "ובלשון הזה מצאתיה במגילת סתרים לרבנו ניסים שהזכיר האגדה הזו, ואמר ראיתי במדרש,כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו' אמר לו הקב"ה למשה, דבר אל אהרון ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות, ואני עושה בה לישראל ע"י בניך ניסים ותשועה וחנוכה שקרויה על שמם, והיא חנוכת בית חשמונאי ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנוכת המזבח. <br />כדי לחזק את דבריו מביא הרמב"ן את המקור לדברי רש"י שהוא במדרש תנחומא בהעלותך ה' (ומופיע גם במדרש רבה) : ".. וכל הנשיאים הקריבו, חוץ מנשיאו של לוי. ומי היה נשיא לוי? זה אהרון, שנאמר, ואת שם אהרון תכתוב על מטה לוי, ואהרון לא הקריב עם הנשיאים. והיה אומר אוי לי, שמא בשבילי אינו מקובל שבט לוי. אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרון, אל תתיירא, לגדולה מזו אתה מתוקן,. לכך נאמר, דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך. הקורבנות, כל זמן שבית המקדש קיים נוהגין, אבל הנרות, לעולם אל מול פני המנורה. וכל הברכות שנאמר לך לברך את בני, אינן בטלין לעולם". ומקשה על כך הרמב"ן "והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים, והקרבנות בטלין מפני חורבנו, אף הנרות בטלות". אלא מסיק מכך הרמב"ן "אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו" ומוסיף הרמב"ן בהתייחסות לסוף דברי המדרש "וכן ברכת כוהנים, הסמוכה לחנוכת הנשיאים נוהגת לעולם. דרשו סמוכין לחנוכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרון שלא נמנה עימהם"הרי לנו שכבר בזמן חנוכת המזבח במדבר נרמז לנו נס החנוכה והדלקת נרות חנוכה.
<br /> אלא שכיום, לאחר חג הסוכות, אנו חוגגים את חג החנוכה, ומדליקים נרות בשמן זית, לזכר נס פך השמן שהיה בהדלקת המנורה בחג החנוכה ע"י החשמונאים הכוהנים ממשיכי אהרון הכהן.
# ואם הזכרנו שחג החנוכה הוא מעין "פיצוי" לשבט לוי ישנו בעצם גם "פיצוי" לתאריך. ישנו מדרש שאומר "אמר רבי חנינא, בכ"ה בכסלו נגמרה מלאת המשכן, ועשה מקופל עד אחד בניסן, כמו שכתוב "ביום החודש הראשון, באחד לחודש, תקים את משכן אהל מועד". והיו ישראל ממלמלין על משה לומר למה לא הוקם מיד, שמא דופי ארע בו? והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק .... ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו המלאכה. אמר הקב"ה עלי לשלם. מה שילם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי."<br />ואולי אפשר להוסיף שבגלל זה קוראים בתורה בחנוכה את פרשת הנשיאים כי בעצם חנוכת המשכן הייתה צריכה להתחיל בכ"ה בכסלו.<br />כמו כן, כאשר חזרו עולי הגולה מבבל והתחילו בבניין בית המקדש, ובעצת המשטינים נפסקה העבודה עשרים ושתים שנה, ואחר כך חזרה ונתחדשה עבודת הבניין, הקימו את יסודותיו ביום עשרים וארבעה בכסלו, ובלילה שלאחריו, אור לכ"ה בכסלו, שמחו בשמחת היסוד, כמו שכתוב בחגי "שימו נא לבכם מן היום הזה ומעלה, מיום עשרים וארבעה לתשיעי (כסלו) למן היום אשר יוסד היכל ה' שימו לבבכם". אמנם כתוב בפסוק "יום עשרים וארבעה" אבל אפשר לומר שכוונת הנביא במילים "מן היום הזה ומעלה" שיחגגו למחרת. וכן, "לבבכם" בגימטרייה  94 כמו "החנוכה"
#  בספר בני יששכר כתוב שישנם שלשה רגלים מהתורה וכנגדם ניתן כוח ביד חכמים לקבוע שלושה חגים.אור שמונת ימי החנוכה נוגה מאורו של חג הסוכות ושמיני עצרת. שניהם שמונה ימים. לפי בית שמאי מדליקים ביום הראשון שמונה נרות ואח"כ פוחת והולך כנגד פרי החג.<br />אור הפורים נוגה מאורו של חג השבועות (כפי שחז"ל דורשים על הפסוק "קיימו וקיבלו היהודים" - קיימו מה שכבר קיבלו במתן תורה).<br/> ולעת קץ האחרון במהרה בימינו יאיר על ישראל אור חדש מאור הגאולה הראשונה שהייתה בפסח (יום העצמאות)


=== השמטת חנוכה מה[[משנה]] ===
=== השמטת חנוכה מה[[משנה]] ===
supress
6,461

עריכות

תפריט ניווט