מבוקר
8,889
עריכות
צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
[[תמונה:British Police Station in Safed.jpg|left|thumb|250px|המשטרה הבריטית במרכז העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | [[תמונה:British Police Station in Safed.jpg|left|thumb|250px|המשטרה הבריטית במרכז העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | ||
[[תמונה:Davidka Square, Safed.jpg|left|thumb|250px|כיכר הדוידקה בצפת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | [[תמונה:Davidka Square, Safed.jpg|left|thumb|250px|כיכר הדוידקה בצפת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | ||
חוקר ארץ ישראל, מרדכי נאור, בקובץ "צפת ואתריה" מסכם: "מבחינתו של הישוב היהודי היה כיבושה של צפת ב-10 למאי 1948, | חוקר ארץ ישראל, מרדכי נאור, בקובץ "צפת ואתריה" מסכם: "מבחינתו של הישוב היהודי בארץ ישראל, היה כיבושה של צפת ב-10 למאי 1948, ארבע יממות לפני הקמת המדינה, אחד הנצחונות המזהירים במלחמת העצמאות שגבלו בנס". בעקבות זאת מספרים כי רב צפתי התבקש להסביר את הסיבות לנצחון. הוא השיב כך: בזכות המעשה והנס, המעשה - תפילות החסידים והנס - בואו של הפלמ"ח לעיר. | ||
ערב | ערב מלחמת העצמאות היו בצפת 1,500 יהודים לעומת 10,000 ערבים. הרובע היהודי בעיר שכן במורד ההר עליו שוכנת העיר וכך הערבים מבתיהם יכלו לפגוע בהם בקלות יתרה. יתר על כן, כאשר המימשל הבריטי עזב את העיר, לקראת הפינוי מהארץ, -16 באפריל 1948, הם מסרו את מרכזי השליטה בעיר : משטרת כנען, משטרת העיר וה"מצודה", לערבים וכך הרובע היהודי היה נצור. | ||
[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5652&itemType=0 מרכז מידע פלמ"ח] מספר על המערכה לשחרור העיר צפת. המערכה לשחרור העיר צפת הוטלה על כוחות | [http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5652&itemType=0 מרכז מידע פלמ"ח] מספר על המערכה לשחרור העיר צפת. המערכה לשחרור העיר צפת הוטלה על כוחות מ"חטיבת יפתח" ונמשכה שבועות אחדים. | ||
עקב התקפות הערבים על התחבורה היהודית לעיר, הורגש בה מחסור במצרכי מזון. ולכן הוחלט לפתוח נתיב גישה לעיר מצפון לה, דרך [[ביריה]] והכפר הערבי עין-זיתון (לאחר שיכבש). הדרך לצפת מעכו ומטבריה הייתה מסוכנת עבור תחבורה יהודית. לאחר פתיחת הנתיב, הגדוד השלישי של הפלמ"ח נכנס לעיר וחודשה אספקת המזון לרובע היהודי . לפעולה זו היו שלבים אחדים: | |||
* כוח קטן של חיל-שדה ופלמ"ח הוחדר אל הרובע היהודי. | |||
הקרב הקשה והממושך ביותר ניטש על כיבוש המשטרה העירונית ומשטרת הר-כנען. המשטרה העירונית, עליה הגנו כ- 100 חיילים מ | * במסגרת "מבצע יפתח", שני גדודי פלמ"ח כיתרו את צפת ע"י כיבוש הכפרים הערביים מצפון לעיר - הגדוד השלישי- ומדרום לה - הגדוד הראשון. | ||
* הגדוד השלישי הצטרף אל הרובע היהודי וניסה לכבוש את אזור "המצודה" ללא הצלחה. | |||
בעקבות הכישלון בפעולה הראשונה, החליטה מיפקדת המבצע לבצע בפעם השניה התקפה בו-זמנית על כל המטרות. החלטה זו תרמה להצלחת ההתקפה. גדוד זה הצליח להשתלט על העיר ביום 11 במאי 1948. הקרב הקשה והממושך ביותר ניטש על כיבוש המשטרה העירונית ומשטרת הר-כנען. המשטרה העירונית, עליה הגנו כ- 100 חיילים מ"צבא ההצלה" הערבי. המשטרה הייתה מבוצרת, ובסמוך אליה הוקמה עמדת "פילבוקס" (נשארה עד היום) , שחלשה על דרכי הגישה לבניין. ב-10 וב-11 במאי לאחר קרבות קשים נכבשה העיר. תושבי העיר והחיילים הערבים נטשו את העיר ואת עמדותיהם ונמלטו, כולל ממבצר המשטרה שבראש הר כנען. למנוסה תרמו ירי המרגמות ובעיקר פצצות ה"דוידקה" שיותר משגרמו נזק ממשי, הפחידו את התושבים הערבים ברעש החזק שגרמו. על כיבוש צפת נפלו 56 חללים. | |||
עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים ולראש העיר הראשון התמנה הרב משה פדהצור (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי האר"י, ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות השלושים. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל [[פני הים]]), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר. | עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים ולראש העיר הראשון התמנה הרב משה פדהצור (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי האר"י, ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות השלושים. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל [[פני הים]]), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר. | ||
בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות ה[[קיץ]] החמים. בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון [[חרדים|חרדי]], במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי. מסורת חדשה היא פסטיבל ה[[כליזמרים]] שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל. | בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות ה[[קיץ]] החמים. בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון [[חרדים|חרדי]], במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי. מסורת חדשה היא פסטיבל ה[[כליזמרים]] שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||