supress
6,435
עריכות
חזקת שלוש שנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פרטי הדין
מ (←בסיס וטעם הדין) |
מ (←פרטי הדין) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''כל חזקה שאין עימה טענה''' אינה חזקה {{מקור|(בבא בתרא מא. במשנה)}}. | '''כל חזקה שאין עימה טענה''' אינה חזקה {{מקור|(בבא בתרא מא. במשנה)}}. וטעם הדבר משום שהחזקה איננה ראיה גמורה שהיה מכר<ref>ויש שהקשו מכאן לשיטת {{מקור|הרמב"ן (לחלק מהדעות), הריטב"א (כנ"ל) והתו"ח}} הסוברים שחזקת ג"ש היא ראיה מכך שהיה לו לשתוק {{מקור|(קה"י ב"ב סי' יח ס"ק ז ד"ה ובשלמא להסוברים, ע"ש מש"כ ליישב)}}. ויש מתרצים, שאף לדעתם, חזקת ג"ש איננה ראיה גמורה (אלא רק בגדר "[[רגליים לדבר]]"), ולכך אם איננו טוען זאת - אין בכח הראיה מהשתיקה כשלעצמה להוציא מ[[חזקת מרא קמא]] {{מקור|(מנחת אשר,}} [[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, ב"ב, ירושלים תשס"ד, סי' יח ענף ב ד"ה ולהנ"ל נראה, עמ' סד; ועוד)}}.</ref>, אלא שכשישב בקרקע שלוש שנים אנו אומרים '''אולי''' האמת עם המחזיק שטוען שמכר {{מקור|(ב"ב כח:)}}, אך [[בי"ד]] לא יאמר זאת אם הלה לא יטען. | ||
'''שבועת היסת''' - נחלקו הראשונים האם המחזיק צריך גם להישבע שבועת היסת (שאע"פ שאין נשבעים על הקרקעות - שבועת היסת כן נשבעים): לריטב"א לא נשבע, כיוון שהחזקה עומדת במקום עדים או שטר (וכשיש עדים או שטר אין צריך להישבע), ולרמב"ם צריך להישבע {{מקור|(ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה וכל, והביא את הרמב"ם)}}. וגם הרמב"ם מצריך שבועה רק כשהמערער בא בטענת ברי {{מקור|(ריטב"א שם בשם הרשב"א)}}. | '''שבועת היסת''' - נחלקו הראשונים האם המחזיק צריך גם להישבע שבועת היסת (שאע"פ שאין נשבעים על הקרקעות - שבועת היסת כן נשבעים): לריטב"א לא נשבע, כיוון שהחזקה עומדת במקום עדים או שטר (וכשיש עדים או שטר אין צריך להישבע), ולרמב"ם צריך להישבע {{מקור|(ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה וכל, והביא את הרמב"ם)}}. וגם הרמב"ם מצריך שבועה רק כשהמערער בא בטענת ברי {{מקור|(ריטב"א שם בשם הרשב"א)}}. | ||