יהדות אתיופיה: הבדלים בין גרסאות בדף

החגים בד"כ מקבילים לחגי ישראל עם שינויים במנהגים. אחד השינויים הבולטים הוא הקרבת [[קרבן פסח]] ואכילתו בליל הפסח. ב[[יום הכיפורים]] נהגה העדה לענות את עצמה ב[[צום]] וב[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]] שלוו בקפיצות ארוכות במשך שעות רבות. מעניין שלמרות הניתוק הגדול משאר חלקי עם ישראל ישנם מסורות משותפות, כמו לדוגמא ש[[חג השבועות]] הוא לא רק חג ה[[ביכורים]] (שהובאו באתיופיה וניתנו לקייסים) אלא גם חג מתן [[תורה]] (למרות שדבר זה לא מופיע בפירוש ב[[תורה]]). ה[[שבת]] נשמרה בקפדנות. אסור היה לצאת מהכפר בשבת, והוא הוקדש למנוחה ולתפילות. כל שבת שביעית נחשבה מיוחדת יותר והוספו בה תפילות. חג ה[[חנוכה]] לא נחגג (כנראה שבני העדה לא שמעו על סיפור הנס). חג ה[[פורים]] לא נחגג אך נשמרו 3 ימי [[צום]] לזכר [[תענית אסתר]] ("וצומו עלי שלושת ימים). אבלות על חורבן [[הבית הראשון]] נשמרה בצומות במשך כשלושה שבועות מסוך [[תמוז]] ("תומס" בשפת העדה) עד תחילת [[אב]].