מבוקר
8,889
עריכות
צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 208: | שורה 208: | ||
'''בית הכנסת האר"י''' של האשכנזים , על שם [[רבי יצחק לוריא]] מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. הוא נחשב לאחד העתיקים בעיר. הוא שופץ בשנת 1857 , כפי שכתוב על משקוף בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה, בה"כ האר"י ז"ל, בשנת את מקדשי תראו". היה זה לאחר שבשנת 1837 הוא נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר . | '''בית הכנסת האר"י''' של האשכנזים , על שם [[רבי יצחק לוריא]] מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. הוא נחשב לאחד העתיקים בעיר. הוא שופץ בשנת 1857 , כפי שכתוב על משקוף בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה, בה"כ האר"י ז"ל, בשנת את מקדשי תראו". היה זה לאחר שבשנת 1837 הוא נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר . | ||
באתר [http://www.7wonders.co.il "שבעה פלאי ישראל] נכתב כל תולדות בית הכנסת: " בעבר נהוג היה לחשוב כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא 'שדה תפוחים' שם נהג האר"י לקבל עם חסידיו את פני השבת. על פי המסורת רק לאחר מותו בנו חסידיו את בית הכנסת באותה חלקת שדה. לאחרונה הועלתה סברה כי בית הכנסת נבנה כחמישים שנים מוקדם יותר במחצית הראשונה של המאה ה-16 ע"י עולים יוצאי ספרד. עולים אלו התיישבו תחילה ביוון (לאחר גירוש ספרד שחל בשנת 1492 לספירה) ומספר שנים לאחר שכבשו צבאות העותומאנים את ארץ ישראל (בשנת 1517 לספירה) עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת, זמן רב בטרם הגיע האר"י אל העיר. בצפת הקימו העולים את בית הכנסת שנקרא תחילה בשם 'גריגוס' (יווני). רק במאה ה-18, לאחר העלייה החסידית מארצות אשכנז, הוסב שמו לבית כנסת האר"י האשכנזי." | |||
בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע הפונה אל קבר רשב"י. העמוד משמש כמשואה אותה נהוג להדליק בל"ג בעומר ביום ההילולה המסורתי שנערך על קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.הדלקת המשואה בצפת שנודעה בשם 'הדלקה זוטא'. | בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע הפונה אל קבר רשב"י. העמוד משמש כמשואה אותה נהוג להדליק בל"ג בעומר ביום ההילולה המסורתי שנערך על קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.הדלקת המשואה בצפת שנודעה בשם 'הדלקה זוטא'. | ||