רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי מנחם מנדל מורגשטרן, ה[[שרף]] מ[[קוצק]],''' היה [[אדמו"ר]] שניהל חצר [[החסידות|חסידית]] בעלת גישה ייחודית, שהתבטאה בעיקר ברדיפה רדיקלית אחר ה[[אמת]].
'''רבי מנחם מנדל מורגשטרן, השרף מקוצק,''' היה [[אדמו"ר]] שניהל חצר [[החסידות|חסידית]] בעלת גישה ייחודית, שהתבטאה בעיקר ברדיפה רדיקלית אחר ה[[אמת]].


== תולדותיו ==
== תולדותיו ==
למד אצל, [[היהודי הקדוש מפשיסחא]], רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]].
 
למד אצל [[היהודי הקדוש מפשיסחא]], רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]].


לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בעל ה[[חידושי הרי"ם]] מ[[גור]]. לאחר התייחדות בניהם הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות.
לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בעל ה[[חידושי הרי"ם]] מ[[גור]]. לאחר התייחדות בניהם הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות.


דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים.
דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים. לגבי השאלה איך שרף דברי תורה הובאו בספר גנזי הקודש שתי תשובות: א. יש דעה שאין איסור שריפת דברי תורה בתורה שבעל פה. ב. היה זה צורך גדול שלא ינזקו האנשים שאינם ראוים לראות את הכתבים.


חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]], המתבטאת בתביעות [[רוחני|רוחניות]] גדולות, שכללו [[סיגופים]] וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>ור' ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש ל[[גאוה]].</ref>. בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם.
חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]], המתבטאת בתביעות [[רוחני|רוחניות]] גדולות, שכללו [[סיגופים]] וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>ור' ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש ל[[גאוה]].</ref>. בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם.
שורה 16: שורה 17:
חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב]] זצ"ל, בעל ה[[אבני נזר]] וה[[אגלי ט"ל]], שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק ב[[רבי יצחק מוורקא]]. לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" ([[טיש]] ב[[אידיש]]) ולנהוג באדמו"רות.
חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב]] זצ"ל, בעל ה[[אבני נזר]] וה[[אגלי ט"ל]], שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק ב[[רבי יצחק מוורקא]]. לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" ([[טיש]] ב[[אידיש]]) ולנהוג באדמו"רות.


== מתורתו ==
 


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט