הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מפסיקותיו המקלות
חיים של תורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
רבינו עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כסברת מרן רבי יוסף קארו ז"ל, בעל ה"שלחן ערוך". על פי שיטה זו, הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן ז"ל, בין להקל ובין להחמיר. לפי שיטה זו, מרן, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספרי הרב ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. בנו של הרב, רבי יצחק יוסף שליט"א - חיבר ספר על כללי קבלת הוראות מרן, הנקרא "עין יצחק". | רבינו עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כסברת מרן רבי יוסף קארו ז"ל, בעל ה"שלחן ערוך". על פי שיטה זו, הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן ז"ל, בין להקל ובין להחמיר. לפי שיטה זו, מרן, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספרי הרב ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. בנו של הרב, רבי יצחק יוסף שליט"א - חיבר ספר על כללי קבלת הוראות מרן, הנקרא "עין יצחק". | ||
===מפסיקותיו | ===מפסיקותיו הרבים=== | ||
התיר לאשה ללכת בלי גרביים ברה"ר: בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של הרב [[יצחק יוסף]], הביא פסק הלכה מהרב עובדיה יוסף המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך". | התיר לאשה ללכת בלי גרביים ברה"ר: בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של הרב [[יצחק יוסף]], הביא פסק הלכה מהרב עובדיה יוסף המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך". | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית ככיסוי הראש: ראה שו"ת יביע אומר (שם). מדבריו שם: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה". | התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית ככיסוי הראש: ראה שו"ת יביע אומר (שם). מדבריו שם: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה". | ||
אעפ"י שהגאון רבי עובדיה יוסף נוטה ידו להקל אין זאת מחשיבה חופשית חלילה אלא כולה אמונה על כללי הפסיקה שבכל דור כמו שהאריך הרחיב בהקדמה לח"א של שו"ת יביע אומר ובהקדמה לספר הליכות עולם ח"א שאין לנו לבדות סברות מליבנו אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים וכמו שהעיר הגאון שליט"א בהסכמתו לספר "מנחת אשר" ש"מה טוב היה אם היה מעטר ספרו מספרי השו"ת" וכל כולו בענוות צדק וחכמת אמת סולל להורות שיש עיקר הדין ויש חומרא והגדרה זו הולמתו על כל פסקיו. | |||
שכן מצינו פסקים רבים להחמיר בספריו גם במקומות שאחרים היקלו וכמו שהוכיח באריכות שיש קרוב למאה פוסקים האוסרים פיאה נוכרית ואישה יוצאה בלא כתובה וכו' והחרימוה גדולי עולם כמו שהאריך בתשובה שהתפרסמה לאחרונה בספר "מראות הצובאות" ובשו"ת "יביע אומר" ובשיעוריו ושכן היתה דרך הספרדים בכל הדורות לאסור איסר גמור בכל הנוגע לדין זה ועוד רבות כהנה שקצר המצע להרחיב. | |||
== ספרי הרב == | == ספרי הרב == | ||