מבוקר
8,889
עריכות
בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים, מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי]] של [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. היסודות לבנייתו הונחו בשנת 1701, עמד בחורבתו שנים אחדות , מכאן שמו "חורבת רבי יהודה החסיד", הושלם ונהרס בשנת 1720. הוא נבנה שוב ונחנך בשנת 1864. בשנת 1948 , לאחר נפילת העיר-העתיקה בידי חיילי ה[[הממלכה הירדנית ההאשמית]], הוא נשרף, נהרס ונבזז בידי ערביי העיר העתיקה. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. הוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה. חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים. | '''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים, מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי]] של [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. היסודות לבנייתו הונחו בשנת 1701, עמד בחורבתו שנים אחדות , מכאן שמו "חורבת רבי יהודה החסיד", הושלם ונהרס בשנת 1720. הוא נבנה שוב ונחנך בשנת 1864. בשנת 1948 , לאחר נפילת העיר-העתיקה בידי חיילי ה[[הממלכה הירדנית ההאשמית]], הוא נשרף, נהרס ונבזז בידי ערביי העיר העתיקה. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. הוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה. חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים. | ||
בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד, אשר עלה לירושלים בשנת תס"א (1701 עם קבוצה של 300 עולים בהנהגתו. מטרתה ה[[עלייה]] של הקבוצה ל[[ארץ ישראל]] הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש [[חצר]] הסמוכה ל[[בית הכנסת הרמב"ן]] העתיק והחל בבניית בית כנסת | בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד, אשר עלה לירושלים בשנת תס"א (1701) עם קבוצה של 300 עולים בהנהגתו. מטרתה ה[[עלייה]] של הקבוצה ל[[ארץ ישראל]] הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש [[חצר]] הסמוכה ל[[בית הכנסת הרמב"ן]] העתיק והחל בבניית בית כנסת לקהילה האשכנזית בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> | ||
הערבים ניסו להפריע ורק באמצעות מתן שוחד נמנעה המשך ההתנכלות לבנייה. אחד החסידים סיפר : "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. על רקע של חובות כספיים, שהשאירו בוניו הוא נהרס על ידי מוסלמים בשנת 1720. בשנת 1857 הושגה הסכמת השלטונות לבנייה מחדש של בית הכנסת והוא הוקם מחדש ונחנך לאחר שבע שנים, | הערבים ניסו להפריע ורק באמצעות מתן שוחד נמנעה המשך ההתנכלות לבנייה. אחד החסידים סיפר : "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. על רקע של חובות כספיים, שהשאירו בוניו הוא נהרס על ידי מוסלמים בשנת 1720. בשנת 1857 הושגה הסכמת השלטונות לבנייה מחדש של בית הכנסת והוא הוקם מחדש ונחנך לאחר שבע שנים, בנוכחות השר משה מונטיפיורי. | ||
==תאור בית הכנסת הישן== | ==תאור בית הכנסת הישן== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת. הישיבה הועברה לעיר החדשה בשנת 1936, בשל המאורעות של ערביי ארץ ישראל. על הקיר בחצר היה למעלה "שעון שמש לשעות ארץ ישראל". הוא נקבע לצרכי תפילה. | בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת. הישיבה הועברה לעיר החדשה בשנת 1936, בשל המאורעות של ערביי ארץ ישראל. על הקיר בחצר היה למעלה "שעון שמש לשעות ארץ ישראל". הוא נקבע לצרכי תפילה. | ||
בקצה החצר היה בית מדרש קטן, הישן ביותר של האשכנזים בירושלים | בקצה החצר היה בית מדרש קטן, הישן ביותר של האשכנזים בירושלים. מכאן שמו העממי "בית המדרש הישן". מעל לכניסה אליו הייתה כתובת: בס"ד (בסייעתא דשמיא - בעזרת השמים) זה השער לה' צדיקים יבואו בו. נ' ונ' ת"ל (נעשה ונגמר תהילה לאל) בה' כסלו שנת תקצ"ז היא שנת 1837 ךסה"נ. זאב וילנאי מציין כי המיוחד בכתובת זו ששם ה' המפורש מובא בה, דבר שאינו רגיל בכתובות. | ||
בחצר הייתה איצטבה שהיו קוראים לה "קונה". עליה היו מעמידים לראווה את החוטא על מצוות דת או מוסר. בגובה האדם היו קבועים שני ווים נקובים בראשיהם. על צוואר החוטא היו שמים כעין חישוק והיו סוגרין אותו על הווים בשני מנעולים. המילה "קונה" הפילה פחד על התושבים וזאב וילנאי מסיים: "ואוי למי שהעמד עליה!" | בחצר הייתה איצטבה שהיו קוראים לה "קונה". עליה היו מעמידים לראווה את החוטא על מצוות דת או מוסר. בגובה האדם היו קבועים שני ווים נקובים בראשיהם. על צוואר החוטא היו שמים כעין חישוק והיו סוגרין אותו על הווים בשני מנעולים. המילה "קונה" הפילה פחד על התושבים וזאב וילנאי מסיים: "ואוי למי שהעמד עליה!" | ||