הרב איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - 1870;  י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].  
הרב '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - 1870;  י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].  


==צעירותו==
==ביוגרפיה==
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, [[רבי יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]].
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, [[רבי יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]].


==לימודיו בישיבת וולוז'ין==
בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]].
בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]]. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "[[נס ציונה - אגודת סתר ציונית|נס ציונה]]", ויחד עם גיסו רבי [[משה מרדכי אפשטיין]] היה ממיסדי [[חדרה]], בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי [[ארבעת המינים|אתרוגים]].
נישא לבתו של שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה ל[[ישיבת וולוז'ין]] כדי למצוא [[שידוך]] לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.
 
==נישואיו==
כאשר [[שרגא פייבל פרנק]] - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה ל[[ישיבת וולוז'ין]] כדי למצוא [[שידוך]] לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.


==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק==
==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק==
שורה 16: שורה 13:


==עלייתו לארץ ישראל==
==עלייתו לארץ ישראל==
בשנת 1925 נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו.
בשנת תרפ"ה נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו.


הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל,  היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]].
הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל,  היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]].
היה ידידו וחבירו הקרוב של [[הראי"ה קוק]], אותו כינה בתואר "שר התורה", והירבה לפקוד אותו ולשהות במחיצתו, למרות דעתו החיובית יחסית על רבני הציונות, נחשב לדמות תורנית מוערכת אצל החרדים ולאחד מגדולי הדור במאה העשרים.


הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.
הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.
שורה 27: שורה 22:
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].


==תלמידיו==
==תלמידיו הנודעים==
* בנו, הרב [[צבי יהודה מלצר]] רבה של [[רחובות]] ומייסד "[[ישיבת הדרום]]", חותנו של הרב [[יהודה עמיטל]], והוגה הרעיון של "ישיבה צבאית".
* בנו, המחנך וחוקר התנ"ך פרופ' [[פייבל מלצר]], מנהל ביה"ס "רוחמה", מרצה השיעור היומי בתנ"ך ב"קול ירושלים" ומחבר פרוש למספר ספרים בסדרת '''[[דעת מקרא]]'''.
 
* הרב [[רבי אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו).
* הרב [[רבי אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו).
* הרב [[רבי שלמה זלמן אוירבך]], ראש ישיבת [[קול תורה]].
* הרב [[רבי שלמה זלמן אוירבך]], ראש ישיבת [[קול תורה]].
שורה 37: שורה 28:
* חתנו, הרב '''יצחק בן מנחם''' (פצ'ינר), אב"ד [[פתח תקוה]], ודיין בבית הדין הגדול.  
* חתנו, הרב '''יצחק בן מנחם''' (פצ'ינר), אב"ד [[פתח תקוה]], ודיין בבית הדין הגדול.  
* הרב [[יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
* הרב [[יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
* הרב [[רבי צבי יהודה מלצר]] מייסד [[ישיבת הדרום]].
* הרב [[שלמה גורן]], רב ראשי לארץ ישראל.
* הרב [[שלמה גורן]], רב ראשי לארץ ישראל.
* הרב [[יהודה עמיטל]], ראש [[ישיבת הר עציון]] (נשוי לנכדתו).
* הרב [[יהודה עמיטל]], ראש [[ישיבת הר עציון]] (שהיה נשוי לנכדתו).
* הרב [[אברהם יעקב זלזניק]], ראש [[ישיבת עץ חיים]].
* הרב [[רבי אברהם יעקב זלזניק]], ראש [[ישיבת עץ חיים]].
* הרב [[שמעון זלזניק]] (אחיו של הנ"ל), ר"מ ב[[ישיבת שעלבים]].
* הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים
* הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים


משתמש אלמוני

תפריט ניווט