הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
בשנת תרפ"ג חזר ל[[ארץ ישראל]], יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות.  
בשנת תרפ"ג חזר ל[[ארץ ישראל]], יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות.  
כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב.  
כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב.  
בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב למשרת הראשון לציון ורבה הראשי לש ארץ ישראל.  
בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב למשרת הראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל.  
באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה וה[[שואה]], ארגן הרב תפילות ועצרות להצלת יהודי אירופה, ואף פעל בכמה ועדות הצלה שונות.
באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה וה[[שואה]], ארגן הרב תפילות ועצרות להצלת יהודי אירופה, ואף פעל בכמה ועדות הצלה שונות.
לאחר המלחמה, ב[[ה' באייר]] תש"ח, הוקמה [[מדינת ישראל]]. כרב הראשי, נדרש, יחד עם [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לדון בשאלות הלכתיות מרכזיות ומכריעות בנושא המדינה. בין השאר, חברו השניים בסיועו של הסופר ש"י עגנון את ה[[תפילה לשלום המדינה]].  
לאחר המלחמה, ב[[ה' באייר]] תש"ח, הוקמה [[מדינת ישראל]]. כרב הראשי, נדרש, יחד עם [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לדון בשאלות הלכתיות מרכזיות ומכריעות בנושא המדינה. בין השאר, חברו השניים בסיועו של הסופר ש"י עגנון את ה[[תפילה לשלום המדינה]].  
הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד.  
הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד.  
בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף הרב, ובשל מחלתו נאלץ לשכב, ומשהתגברה מחלתו, נאלצו הרופאים לכרות את רגלו, ובכ"ד ב[[אלול]]  תשי"ג, נפטר הרב עוזיאל בגיל 73. בצוואתו נכתב: "שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה...האמת והשלום אהבו"
בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף הרב, ובשל מחלתו נאלץ לשכב, ומשהתגברה מחלתו, נאלצו הרופאים לכרות את רגלו, ובכ"ד ב[[אלול]]  תשי"ג, נפטר הרב עוזיאל בגיל 73. בצוואתו נכתב: "שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה...האמת והשלום אהבו"
==ספריו==
==ספריו==
* [[שו"ת]] '''"משפטי עזיאל"''' (תשעה כרכים).  
* [[שו"ת]] '''"משפטי עזיאל"''' (תשעה כרכים).  
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,689

עריכות

תפריט ניווט