114
עריכות
רבי משה בן נחמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדותיו
(←הרמבן בעכו: תיאור ספרותי מיותר) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
רבינו משה בן נחמן נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר ב[[ארץ ישראל]] בשנת ה"א ל' (1270). הרמב"ן העמיד תלמידים הרבה, ביניהם ה[[רשב"א]] ו[[רבי אהרן הלוי]] (ה[[רא"ה]]). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך (שהעריכו מאוד) | רבינו משה בן נחמן נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר ב[[ארץ ישראל]] בשנת ה"א ל' (1270). הרמב"ן העמיד תלמידים הרבה, ביניהם ה[[רשב"א]] ו[[רבי אהרן הלוי]] (ה[[רא"ה]]). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך (שהעריכו מאוד) והכמרים הנוצריים שבקטלוניה. אמנם הרמב"ן ניצח בטענות ניצחות מן ה[[תלמוד]], ומפורסמת תשובתו לטענה "כיצד יודעת היהדות שעוד לא בא ה[[משיח]]?" והרמב"ן השיב שעל ימי המשיח נאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותם למזמרות". הרמב"ן פנה אל מלך ספרד ושאלו האם יהיה מוכן להשמיד את כל הנשק שלו ולהשבית את הצבא, והמלך כמובן סירב. ע"פ ההסכם שנכתב לפני הויכוח היה מותר לרמב"ן לומר כל מה שירצה, והרמב"ן אכן תקף בחריפות פעמים רבות טענות מגוחכות של הנוצרים. לאחר הויכוח נגזרה גזירה על שריפת ה[[תלמוד]]{{מקור}} שבו נעזר הרמב"ן רבות להוכחת טיעוניו, והרמב"ן נאלץ לברוח מספרד. | ||
בהיותו בן 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי ב[[ירושלים]], אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמצאה בעיר, והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה. | |||
==הרמבן בעכו== | ==הרמבן בעכו== | ||