נחלת שבט מנשה: הבדלים בין גרסאות בדף

הגורל אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על  היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. יהושע בן נון מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[חבל ארץ שומרון]] .  בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלו הם עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם.  כמו כן, יש בהר אפרים ובהר מנשה שטחי יערות, שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט  חזק יכול לברות את היערות.

תמיכה נוספת יש גם בממצאים הארכאולוגיים ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח|סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח]] שנערך בשומרון  נמצאו מעט שרידים מהתקופות שקדמו לתקופת התנחלות בני ישראל .

==תאור הנחלה==

" וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.  לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם.  וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.  נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח.  וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת.  {{מקור|(י"ז,ז', י')}}.

ה'''גבול הדרומי''' של השבט מקביל לגבול הצפוני ב[[נחלת שבט אפרים]]. נקודת המוצא היא [[מכמתת]] מזרחית לעיר [[שכם]], עד עין תפוח, כולל ארץ תפוח, אבל לא את העיר [[תפוח המקראית|תפוח]]. הגבול יורד ב[[נחל קנה]] עד [[ים תיכון|הים התיכון]].

==תרשים הנחלה==

==עבר הירדן המזרחי==