הרב שבתאי בן חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[רב]] '''שבתאי שבתאי''', הידוע בשם '''שבתאי בן חיים''' הוא רב המושב מנוחה והמועצה האזורית לכיש.‏‏<ref>‏[http://www.dat.gov.il/religion/console/show/rabbi.aspx?current_posting={64C9C922-D71B-44FA-8317-284C55AB4702}&rabbi_id=131 מאתר הרבנות הראשית לישראל]</ref>

הרב שבתאי נולד בשנת ה'תר"פ(1920) בכפר זֵבָּר בכורדיסטן לחיים ולכַתון. אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו ואביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא שבכורדיסטן, שם למד בתלמוד תורה משנת ה'תרפ"ה (1925) עד שנת ה'תרצ"ד (1934)<ref>‏עפ"י תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏</ref>  אצל חכמי כורדיסטן בהם: [[הרב אברהם מנחם]]‏‏<ref>‏ספר "חכמי כורדיסתאן",חכם אברהם מנחם,עמ' 79,ירושלים שנת תשס"ה.‏</ref> וחכם צמח ברזאני. עוד בצעירותו התגלה כעילוי והצטיין בבקיאותו ובאהבתו לספרי קודש, על אף שלמד בבית ספר ממלכתי של גויים. מוריו הציעו לאביו לשלוח אותו לעיר מוסול שבעיראק כדי שיתקדם יותר בלימוד התורה.   

בשנת ה'תרצ"ד (1934) עבר ללמוד בישיבה גבוהה במוסול עד לשנת ה'תרצ"ח (1938) בה הוא למד שחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות. לאחר סיום לימודיו בישיבה הגבוהה ניגש לבחינות בשחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות, עבר אותן בהצלחה והוענק לו כתב הסכמה בנידון על ידי [[חכם סלימון ברזאני]] ממוסול העיראקית ועוד רבנים. למד גם קבלה עיונית ומעשית.

בי"ב שבט ה'תרצ"ח (14 בינואר 1938) התמנה למשרת דיין בבית הדין הרבני שבעקרא. המשרה אושרה גם על ידי ממשלת עיראק<ref>‏על פי תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏</ref>. בתקופה מאוחרת יותר למד תורה מפי חכמי כורדיסטן, בהם [[הרב יצחק ברזאני]], רב ו[[אב בית דין]] של העיר ארביל בכורדיסטן. על אף שהוסמך להיות שוחט ובודק עוד בשנת [[ה'תרצ"ח]] (1938) על ידי כמה מרבני כורדיסטן, הרב יצחק ברזאני הסמיכו שנית לרב, לשוחט ובודק, מנקר ומוהל בשנת ה'תרצ"ט ([[1939]])‏‏<ref>ספר "תולדות יצחק" - קורות חייהם של הרבנים [[הרב יצחק נח]] והרב יצחק ברזאני</ref>. הרב שבתאי הסתובב בכפרים שבכורדיסטן על מנת לשחוט לאנשי הכפרים היהודים שלא היה להם רב ושוחט, היה מל את התינוקות ועורך [[חופה וקידושין]]. שירת בצבא העיראקי והגיעה לקצונה. בעת שהיה בצבא העיראקי זכה לבקר בקברים של הנביאים [[נחום]] ו[[ספר יונה|יונה]], למרות שאסור על יהודים להיכנס לקבר יונה שהיה בשליטה מוסלמית. גם בהיותו בצבא העיראקי תמיד הקפיד לאכול אך ורק אוכל כשר, שמר על הדת גם במצבים קשים ביותר ולמד תורה.

הרב שבתאי ורעייתו מחבובה עלו לישראל בחודש אדר בשנת ה'תשי"א (1951) וגרו במעברות ב[[טבריה]]. שם הוא קיים קשר הדוק עם [[הרב מאיר ועקנין]] שהיה רבה של טבריה ואב בית הדין. על אף שהרב שבתאי הוסמך כבר לרבנות בחו"ל, נבחן שנית בארץ על ידי כמה דיינים שחתמו על הסמכתו לרבנות, אך כדי שיהיה מוכר יותר שלחו אותו אל [[הרב עובדיה יוסף]] שיבחן אותו גם הוא לרבנות. הרב שבתאי עבר בהצלחה את כל השאלות והציג ידע רב. בתקופת שהותו בארץ שירת במילואים, וכך הכיר את [[הרב שלמה גורן]]. הרב גורן הציע לו להיות רב צבאי אך הוא סירב.  

בתחילת דרכו בישראל שימש הרב שבתאי כ[[מורה]] ביישובי צפון הנגב‏‏, ובכ"ה באייר ה'תשט"ז‏‏ (1955)‏‏<ref>‏[[:קובץ:הסמכה לרבנות ועריכת חופות מהרבנות הראשית.JPG|כתב ההסמכה של הרב להיות רב במושב מנוחה]]‏</ref> קצת אחרי הקמתו של מושב [[מנוחה]], התמנה ל[[מרא דאתרא]] של מושבי מנוחה וסגולה. שנים מאוחר יותר, התמנה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב ראשי של מועצה אזורית לכיש. בין יתר פעולותיו שם פתח הרב שבתאי קורסים לשחיטה ובדיקה באמצעות הרב ד"ר גדליה הריס מנהל קרן ג'.‏‏‏‏  ‏‏‏‏<ref>‏ [http://www.israup.net/images/45133b7bf2c21f51a8fd4000dd2536af.JPG כתבה בנושא: שוחטים צעירים בלכיש]