מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד, אשר עלה לירושלים בשנת תס"א (1701) עם קבוצה של 300 עולים בהנהגתו. מטרתה ה[[עלייה]] של הקבוצה ל[[ארץ ישראל]] הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש [[חצר]] הסמוכה ל[[בית הכנסת הרמב"ן]] העתיק והחל בבניית בית כנסת לקהילה האשכנזית בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> | בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד, אשר עלה לירושלים בשנת תס"א (1701) עם קבוצה של 300 עולים בהנהגתו. מטרתה ה[[עלייה]] של הקבוצה ל[[ארץ ישראל]] הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש [[חצר]] הסמוכה ל[[בית הכנסת הרמב"ן]] העתיק והחל בבניית בית כנסת לקהילה האשכנזית בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> | ||
הערבים ניסו להפריע ורק באמצעות מתן שוחד נמנעה המשך ההתנכלות לבנייה. אחד החסידים סיפר : "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. על רקע של חובות כספיים, שהשאירו בוניו הוא נהרס על ידי מוסלמים בשנת 1720. בשנת 1857 הושגה הסכמת השלטונות לבנייה מחדש של בית הכנסת | הערבים ניסו להפריע ורק באמצעות מתן שוחד נמנעה המשך ההתנכלות לבנייה. אחד החסידים סיפר : "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. על רקע של חובות כספיים, שהשאירו בוניו הוא נהרס על ידי מוסלמים בשנת 1720. בשנת 1857 הושגה הסכמת השלטונות לבנייה מחדש של בית הכנסת. | ||
אברהם משה לונץ זוקף את קבלת האישור "ללורד נפיור, מלאך בריטניה, בבירת ממשלתנו הרוממה (קושטא)". הוא בקר בעיר והבטיח לראשי העדה להשיג את הרשיון לבנייה. אז, נורתה [[אבן הפינה]] ואחרי שלוש שנים "כלתה מלאכת בנינו ממסד עד הטפחות, לשמחת לב כל אוהבי ירושלים בכל הארצות, אשר לקחו חלק בהוצאות לבנינו". | |||
לפי השלט שהיה בכניסה לבית הכנסת הוא נחנך בשנת תרכ"ה , שנת 1864. | |||
==תאור בית הכנסת הישן== | ==תאור בית הכנסת הישן== | ||
[[זאב וילנאי | אברהם משה לונץ, איש ירושלים, מחבר [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] כותב בשנת " תרנ"א - ותתב"ג לגלותנו - שנת 1890" על בית הכנסת: | ||
"בשמונה מעלות יעלו להחצר הזה אשר בו מכוננים" המבנים הבאים: | |||
* בית הכנסת הגדול "בית יעקב". לבית הכנסת כיפה עגולה המוקפת מבפנים ומבחוץ במעקה ברזל יפה ונהדרת. ממנה ייראו את "הדר מקום המקדש ובניניו". המתפללים בבית הכנסת עולים למעקה בימי במועדים להתפלל תפילת "ומפני חטאינו" | |||
* בית המדרש "שערי ציון" או החדש הוא מול בית הכנסת. בו [[אוצר ספרים]] גדול. "ורבים מיושבי בעיר ישבו בו בלילה כביום להגות בתורת קודשנו". | |||
* בית המדרש "מנחם ציון" או הישן הוא בקצה החצר לצפונו והוא הבניין הראשון שנבנה בחצר בשנת תקצ"ז (1837). גם בו "אוצר ספרים" גדול וילמוד בו כל היום וחלק מהלילה. יש בו "חבורת משומרים" אשר חבריה לומדים בלילה מצאת הכוכבים עד חצות ומשמר שני מחצות הלילה עד עלות השחר. | |||
* בתי ה[[תלמוד תורה]]. | |||
* ישיבת [[עץ חיים (ישיבה)|עץ חיים]], כוללת 17 חדרים בו ילמדו 250 נערים מ"תחילת לימוד הקריאה עד למוד [[גפ"ת]] (ראשי תבות של גמרא, פירוש רש"י, תוספות), לימודי קודש וגם כתב וחשבון. בישיבה לומדים רק 40 והם מקבלים "תמיכה קטנה לכלכלת ביתם" | |||
* ו[[הכנסת אורחים]] | |||
מול הישיבה גר הראב"ד ( ראש [[בית דין רבני]] לעדת האשכנזים, המוכן "לקבל ברצון את כל הבא ךתור את ארה"ק (ארץ הקודש) ולשאול בשלומה. | |||
זאב וילנאי, חוקר ארץ ישראל, הביא ב"מדריך ירושלים" משנת 1946 תאור של בית הכנסת <ref> עמוד 48</ref>.: | |||
בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " בֵּית, יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה' {{מקור|(ב',ה')}}. מעל שערי הברזל היה ציור של [[קבר רחל]] ובית הכנסת עצמו. מעל הכניסה של אולם בית הכנסת היה כתוב: " לזכר עולם יהי' צדיק...נדב לבנות משכן לאביר יעקב...ויזכו לראות בבנין אפיריון (בית המקדש) על מכון הר ציון ב'ב'א' (במהרה בימינו אמו) שנת הבית הזה יהי עליון לפ"ק" - דהיינו שנת תרכ"ה , שנת 1864, היא שנת חנוכת הבנין. | בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " בֵּית, יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה' {{מקור|(ב',ה')}}. מעל שערי הברזל היה ציור של [[קבר רחל]] ובית הכנסת עצמו. מעל הכניסה של אולם בית הכנסת היה כתוב: " לזכר עולם יהי' צדיק...נדב לבנות משכן לאביר יעקב...ויזכו לראות בבנין אפיריון (בית המקדש) על מכון הר ציון ב'ב'א' (במהרה בימינו אמו) שנת הבית הזה יהי עליון לפ"ק" - דהיינו שנת תרכ"ה , שנת 1864, היא שנת חנוכת הבנין. |