ישיבת דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 276 בתים ,  30 בינואר 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת דרך חיים''' היא [[ישיבה קטנה לאומית]] שהוקמה באלול תשס"ג ב[[קרית חינוך שעלבים]]. בישיבה לומדים כ-75 בחורים לימודי קודש בלבד, ולמעוניינים בכך ניתנת אפשרות להשלים תעודת בגרות בשיעור ד' (כיתה י"ב).
'''ישיבת דרך חיים''' היא [[ישיבה קטנה]] לאומית שהוקמה ב[[אלול]] תשס"ג בקרית החינוך ב[[קיבוץ שעלבים]]. בישיבה לומדים כ-75 בחורים לימודי קודש בלבד, ולמעוניינים בכך ניתנת אפשרות להשלים תעודת בגרות בשיעור ד' (כיתה י"ב).
 
==סדר היום והחיים בישיבה==
==סדר היום והחיים בישיבה==
סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות.  
סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות.  
===שלשת הסדרים העיקריים===
סדר [[עיון]] בבוקר וסדרי [[בקיאות]] בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ-15 דפים בעיון עם ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות בין הבחורים החדשים יותר לבחורים בשיעורים הגבוהים.


'''שלשת הסדרים העיקריים'''- סדר עיון בבוקר וסדרי בקיאות בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ15 דפים בעיון עם ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות בין הבחורים החדשים יותר לבחורים בשיעורים הגבוהים.
===סדרים נוספים===
 
במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר ב[[חומש]] ו[[רש"י]] על [[פרשת השבוע]]. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר [[תנ"ך]] כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר [[הלכה]] שלומדים בו [[משנה ברורה]] על הסדר.
'''סדרים נוספים'''- במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר ב[[חומש]] ו[[רש"י]] על [[פרשת השבוע]]. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר [[תנ"ך]] כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר [[הלכה]] שלומדים בו [[משנה ברורה]] על הסדר.


החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה פעילויות חברתיות, ומידי חודש - חודש וחצי הישיבה יוצאת לטיול. הבחורים מתעניינים בנושאים בעבודת ה' שמעסיקים את עולמם הרוחני. השבתות בישיבה משרות אווירה של [[שמחה]] ו[[קדושה]], בסעודות בלימוד ובעונג שבת.
החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה פעילויות חברתיות, ומדי חודש עד חודש וחצי הישיבה יוצאת לטיול. הבחורים מתעניינים בנושאים בעבודת ה' שמעסיקים את עולמם הרוחני. השבתות בישיבה משרות אווירה של [[שמחה]] וקדושה, בסעודות בלימוד ובעונג שבת.


==דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה==
==דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה==
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור ה[[דתי לאומי]], וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]] עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור הדתי לאומי, וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת ישיבה קטנה לאומית עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.


הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור ה[[דתי לאומי]] יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] באהלה של תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הראש"ל הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] זצ"ל, והגאון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל ורבנים רבים. אחת הסיבות לכך שבפועל מעטים באים להקדיש את שנים אלו ללימוד תורה בלבד היא האווירה הציבורית שלא מעודדת מסירות נפש והקדשת העוצמות הציבוריות ללימוד תורה כמו למאבק על [[הארץ]].
הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור הדתי לאומי יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק ב[[אגרות הראי"ה]]: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" {{מקור|אגרות הראי"ה תרמ"ד|כן}}. בדורנו תמכו במהלך גם [[הרב מרדכי אליהו]], ו[[הרב אברהם שפירא]], וכן רבנים נוספים.  


עם הקמת הישיבה הוקמה גם עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]] ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של [[הישיבות הקטנות הלאומיות]] ופרטים על חמשת הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "[[ישיבת מעלה חבר]]", "[[ישיבת מורשה]]", "[[ישיבת שלום בנייך]]", "[[ישיבת שומריה]]" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמשת הישיבות הנ"ל ישנה [[ישיבה קטנה]] גם במוסדות [[תורת החיים]] ובישיבת [[עוד יוסף חי ביצהר]].  
==ישיבה קטנה לאומית==
עם הקמת הישיבה הוקמה גם עמותת ישיבה קטנה לאומית ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של הישיבות הקטנות הלאומיות ופרטים על חמש הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "[[ישיבת מעלה חבר]]", "[[ישיבת מורשה]]", "[[ישיבת שלום בניך]]", "[[ישיבת שומריה]]" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמש הישיבות הנ"ל ישנה ישיבה קטנה גם במוסדות [[ישיבת תורת החיים]] ובישיבת [[עוד יוסף חי]] ביצהר.  


בישיבה הרבנים מחנכים ל[[מסירות נפש]] ל[[תורה]] ו[[עבודת ה']] באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.
בישיבה הרבנים מחנכים ל[[מסירות נפש]] ל[[תורה]] ו[[עבודת ה']] באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.
15,330

עריכות

תפריט ניווט